אמונת שמואל יא

שמכירה אבל במקום שאינו מכירה כיון דאין כופין כסברת הרא"ש ואין לדחות דה"פ כיון דבמקום שמכירה כופין אותה ואסורה אסורה ג"כ אפילו באינה מכירה וכסברת הרא"ש וריב"ש דלא פלוג רבנן וא"כ לא ה"ל למכתב אלא ראיית התוס' דהביאו ראייה מסברת המקשן ולא ה"ל להביא הברייתא דאעפ"י ותו דמדברי הע"מ בשם הרשב"א שמשמע דגם הרמב"ן ס"ל כן. שהרי ל' הרשב"א הוא כמו שנתבאר בפך"א מהלכות אישות וק"ל. ולקמן נברר דהב"י ס"ל דגם הרמב"ם וטור ורמ"י וב"ח ס"ל להתיר בגרושה שאינה מכירה סי' פ"א ובסמ"ג העתיק לשון הרמב"ם ממש ש"מ דגם הוא ס"ל כסברת הרשב"א ועוד נ"ל דבזה מיושב מה שהקשה הרב מהר"ר אייזיק שטיין ומהרי"ק ומהרי"ל על הר"מ וסמ"ג שכתבו דמעוברת טעמא דדיחס דטעם זה לא קאי במסקנה והנה מהרי"ל ומהר"א הנ"ל תי' דמה שכתבו טעם זה מפני שהוא שוה באלמנות ובגרושות ובשניהם שייכא טעמא דדיחס אבל טעם דמניקה לא שייך בגרושה הואיל ואינה משועבדת להניק ומ"ה כתב ר"ש דגרושה מיניקת מותרת להניק ור"ת חולק עליו וכו' ומעתה י"ל שגם רמב"ם וסמ"ג ס"ל כר"ת ומ"ה הביאו טעם זה דאינה מוכח שגם גרושה אסורה להנשא כמ"ש התוס' בשם ר"ת עכ"ל מהר"א שטיין. ומהרש"ל בביאוריו להסמ"ג הקשה דליתא דא"כ מה טעם גרושה מיניקת דטעם דיחס לא שייך אלא במעוברת ומיעכר חלבה לא שייך בגרושה וכו' ע"ש ולפי מ"ש א"ש דגם הם מודו להתיר באינה מכירה וכמ"ש בשם הרשב"א וא"כ לא קשיא מידי דבאיסור מעוברת וודאי אין לחלק בין אלמנה לגרושה ולכך כתבו הטעם דדיחס כס"ד דהגמרא ובעיקר מניקת כתבו טעם הגמרא דמסקנא להורות איסור בגרושה המכירה דמיקרי מינקת חבירו כיון דכופין אותה אבל בשאינה מכירה שרי' לכ"ע דלאו בכלל מיניקת חברו היא כיון דאינ' כופין להניק אפילו בשכר. ולא שייך לומר אין לחלק כיון דלא מיקרי כלל מניקת חבירו זו הנלע"ד דלא כמהר"ש שהקשה על הרב הנ"ל עיין שם. ובלאו הכי לא קשי' מידי להמעיין שם ודי בזה. וא"כ מבואר לפ"ז לפי שיטה זו כי היכא דבגרושה באינת מכירה שרי' לאנסובי ולא אמרי' דגזרו בה משום לא פלוג כמו בהבחנות ג' חדשים ברדופה ועקרה וכו' אלא מדמינן לה למת הולד או ששכרו מיניקת ג' חדשים בחיי בעלה דלא מקרי מיניקת חבירו א"כ פשוט דה"ה והוא הטעם באלמנה שמת בעלה והיא אינה מחוייבת להניק אפי' ע"י כפייה בשכר כגון שהכניסה לו ב' שפחות או ממון הראוי לקנות או שבני משפחתו או משפחתה אינם רגילין להניק כלל ג"כ שריא לאינסובי ולא מיקרי ג"כ מיניקת חבירו אלא היכא דיכול לכופה להניק בשכר כגון שלא הכניסה ודרך משפחתו או משפחתה להניק אף דהריב"ש ס"ל לדחוק לפרש כן הרי לשיטתו דלא ס"ל כהרשב"א אלא כהרר"ש וכמ"ש אמנם לשיטת הרשב"א בשם ר"מ ומ"מ בשם הרמב"ם בפכ"א מהל' אישות וסמ"ג נראה ברור דדרך אחד להם וכמ"ש ובספר ב"ח כתב לשיטת הרשב"א בשם ר"ת דשאלתו' התיר בגרושה ורוצה להניק וע"ז פליג ר"ת אבל בגרושה שאינה מכירה ואינה רוצה להניק גם ר"ת ס"ל להתיר וכתב דמדברי הרא"ש לא משמע כן ע"ש ואני אומר דגם מדברי ר"ת שבתוס' לא משמע כן דהא מביאים ראי' מסברת המקשן דלסברתו אין חילוק אף בגרושה ואף כשאינה מכירה וכיון דלא חזר אלא מהטעם הדין הוא כמ"ש ולדעת המקשן דדיחס לא מחלקינן בשום אשה בעולם א"כ גם למסקנ' אין חילוק בשום אשה בעולם אכן לפי מ"ש בשם סברת הרשב"א בדעת ר"ת הוא אמת ויציב. (והנה ערכתי לפניך שתי מערכות בשיטת הפוסקים בדין זה)

ומעתה נבוא לפיסקא דדינא להלכה הנה הרב ב"י בסי' ר"ג בטור א"ה כתב וז"ל וראיתי מורים עושין מעשה כדברי הרשב"א ולא מחיתי בידם כיון שיש להם אילן גדול על מה שיסמכו ועוד דמידי דרבנן הוא עכ"ל וכך נוטים דבריו בש"ע סי' הנ"ל סעיף י"ד שכתוב תחילת סברת הרשב"א ואח"כ סברת הרא"ש וריב"ש והא דכתב מור"ם בהג"ה סוף סעיף י"ג ואין חילוק בין התחילה להניק או לאו היינו באלמנות שיכולים לכוף אותה בשכר להניק דעלה קאי אבל באלמנות דנדון דידן שאין יכולים לכופה תלוי בסברת הפוסקים שבסעיף י"ד וזה ברור וכיון שב"י כתב כסברת הרשב"א בנ"ד נמי פסקינן וסמכינן אסברת הרשב"א דכל היכא דאינה כופה להניק בשכר לא מקרי מיניקת חבירו ושריא לאינסובי גם בספר ב"ח פסק למעשה כהרשב"א בגרושה שאינה מכירה ובשלטי גבורים פרק החולץ פסק ג"כ להקל בגרושה והפריז על המדה להקל גם במכירה ע"ש ובטלה דעתו נגד כל הפוסקים שפסקו כר"ת מיהא במכירה ומיהו באינו מכירה נקטינן כוותיה כדעת ב"י וב"ח. שוב ראיתי בש"ג פ' אעפ"י אחר שכתב דעת הרא"ש וריב"ש לאסור באלמנה שלא התחילה להניק סיים וכתב וצ"ע כי ראיתי מקילין להתיר עכ"ל. הנה לכאור' דעת המקילין אלו הן תמוהין דלא מצינו לשום אחד מהפוסקים להתיר למעשה באלמנה שלא התחילה להניק מעולם היכי דיכולין לכופה בשכר וא"כ יש לתמוה אהש"ג למה נחבא אל הכלים ולא השיג עליהם מהגמרא ערוכה דלא ישא אדם מעוברת ומניקת וכו' מטעם דאסיק דסתם מעוברת וכו' וא"כ היאך מישבי' חשש זה דילמא מיעכר חלבה וכו' ומנ"ל לבטל תקנת חכמים היכא דאינה רוצה להניק (איברא לפי מאי דמקיל