אמת ליעקב ז

וצריך לדחות בדיעות הנפסדות מהאמונות רעות שהשרישו הפילוסופים האפיקורסין על זה צריך להתפלל שלא יושטף בשטף מים רבים ולזה אמרו במערבא דעדיפא מכולהו דעל זה ודאי צריך להתפלל מאוד כי שאני מינות דמשכא ובאמת לכולן כיון דוד בעת מצוא באיזה דבר שיש לחוש בו שיושטף במים רבים שצריך להתפלל הרבה על זה

שם גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים עיין במפרשים ולפי עניות דעתי נראה דהנה במניעת הדברים שצותה התורה שלא לעשות אמרו חז"ל אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר רק אפשי ומה אעשה וזהו במצות לא תעשה אבל במצות עשה כתב המשנה למלך דאדרבה חיוב מצוה לעשות בתיאבון ובשמחה וזהו שאמר רבי חייא גדול הנהנה מיגיע כפו דהיינו ששמח ונהנה בעשיות המצוה יותר ממי שעושה המצוה מחמת יראת שמים דהנהנה מיגיע כפו יש לו בעולם הזה ובעולם הבא אבל העושה רק מחמת יראה ואין נהנה מיגיעו זה אין לו שכר מצוה בעולם הבא רק בעולם הזה נותנין לו שכרו

שם שלא יאמר אותו צדיק ועבדום ועינו אותם קיימו בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם וכו' והוא תמוה דאברהם לא יהרהר אחר מידותיו ועוד למה לו להזכיר אברהם וכי ההוא אמר ולא יעשה לכן נראה דבביזת הים נתקיים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול דאז היה נחשב היציאה אחר שנטבעו הרודפים ולא יראו שוב מהם רק שאמר הקדוש ברוך הוא שיצאו גם כן תיכף ברכוש גדול שלא יאמר אברהם בלשון תמוה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בתמיה ועל כרחך לא הגיע זמן היציאה עדיין ועל כרחך הם יוצאין כמו בני אפרים נושקי רומי קשת ויהיה צער לאותו צדיק לכך ביקש שבשעת יציאה יצאו גם כן ברכוש גדול

שם הנהו בריוני דהוי בשבבותיה דרבי מאיר דהוי מצערי ליה בעי רחמי עלייהו דלימותי אמרה ליה ברוריא דביתהו מאי דעתך דכתיב יתמו חטאים מן הארץ מי כתיב יתמו חוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלייהו דלהדרי בתשובה וש"ס זה תמוה מאוד כמו שתמה הרי"ף דמאי קאמר מי כתיב חוטאים חטאים כתיב כולי הא כמעט בכמה מקומות כתיב חטאים ופירושו חוטאים כמו ובדרך חטאים לא עמד את מחתות החטאים האלה חטאים תרדף רעה ועוד הא בכמה מקומות רבו מלספור שקילל דוד את שונאיו יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה וכיוצא בזה הרבה ועוד קשה בפירוש רש"י שכתב וזה לשונו חטאים כתיב קרי ביה חוטאים ולפי זה קשה אם כן הוא מסייע לרבי מאיר ועוד הקשה המהרש"א דבשלמא אדם המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה ניחא דאף על גב דהכל בידי שמים חוץ, מיראת שמים הרי אמרו הבא לטהר מסייעין אותו וכיון שמבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה הרי הוא כבא לטהר אבל לבקש רחמים על חבירו להחזירו בתשובה קשה מה מועיל בקשתו הא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וכו' ולתרץ זה נראה דהנה לכאורה קשה באמת בכל מקום דכתיב חטאים למה לא כתיב חוטאים דחטאים לא נאמר רק על גוף מעשה החטא וחוטאים נאמר על פועל החטא ולתרץ נראה דהנה הרמב"ן בפרשת תולדות בפסוק כי ציד בפיו כתב וזה לשונו כי היא מליצה כי הוא עשה ציד בפי אביו וכנה האיש במעשיהו לתדירות וכמוהו ואני תפלה הכוונה כי הוא המקרה התדבקות עם העצם עד שלא תפרד ממנו בשום פעם אזי נקרא האיש בשם הפעולה ולכן דוד קרא עצמו בשם תפלה וכן נאמר וכל עולה קפצה פיה ולא נאמר עושי עולה ומכנה האיש בשם עולה ולפי זה אתי שפיר באמת הא דכתיב בקרא על חוטאים חטאים שהוא על פי דקדוק בריך לומר חוטאים כגון חטאים תרדף רעה הוא על כוונה זו שהכתוב אינו מקלל רק לחטאים פירוש אותן שאי אפשר שוב להחטא ליפרד ממנו והיינו אותן שמונעין מהן דרכי התשובה ושוב אי אפשר ליפרד מהם החטא בשום אופן והחטא נתעצם בו עד שנקראין חטאים ולאו חוטאין ולכך מקללין אותו ואמר חטאים תרדף רעה יתמו חטאים ולזה ביקש רבי מאיר על. הנהו בריוני שימותו ובריוני נקראין אותן שלא הושרשו בחטא שהם לא נקראין אפילו רשעים ולא מינין רק בריונים שפיר אמרה ליה דביתהו מי כתיב חוטאים חטאים כתיב פירוש וכי קילל דוד אשר לא נוכל לכנות רק בשם חוטאים רק אותן שמכונין בשם חטאים פירוש אותן שהחטא כבר נעשה עצמיות מהם ואי אפשר להתפרד מהם והן אותן שמונעין מהן דרכי התשובה והן ראוין לקללן מה שאין כן אותן שמכונים בשם חוטאים שהחטא אינו בהן עצמיות רק במקרה שאפשר להם עדיין בתשובה אסור לקללן דאימור ישובו עדיין וזה שפירש רש"י שפיר קרי ביה חוטאין פירוש דרש"י נשמר שלא תאמר שהכוונה כמו שמפרשין העולם דהיינו שגוף העונות יתמו ובזה מיאן רש"י לקושית המהרש"א דזה אי אפשר לבקש על חבירו כלל לזה פירש רש"י קרי ביה חוטאים שהכוונה בהכתוב בהחוטאים המכונין חטאים ולכך הקרי חוטאים וכתוב חטאים שאם היה הקרי גם כן חטאים היה אפשר לטעות על עצם החטא אבל עכשיו ניכר שקאי על החוטאים שראוי לכנותן בשם חטאים

עוד יש לפרש דהנה הרב המורה הביא דבריו בעל עקידה שער ס"ג כי רבים חוטאים לא מצד רוע בחירתם אלא מצד חוזק חומרם ורוע תכונתם אשר עלה כך בגורלם אשר לא יעצרו כח לכבשם עם היותם בעלי בחירה מכל מקום דינא רבא ודינא זוטא איכא בינייהו עיין שם וזהו ענין ההבדל בין חוטאים לחטאים כי חוטאים מורה על שהוא פועל החטא כי חוטא על משקל פועל וחטאים מורה על שורשו שהוא תכונה רעה בנפש וכאילו הוא נעדר הפועל על החטא ולענין זה אמרו בש"ס יומא בפרק יום הכיפורים גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם שנאמר ארפא משובתם וגומר והיינו שנרפא התכונה הרעה שבנפש ועיין שם בחידושי. ועל זה מועיל גם כן בקשת הרחמים שיתרפא ממשובתם וזה אמרו גם כן כאן. מי כתיב חוטאים חטאים כתיב וזה אין שייך לומר שיבקש רחמים אל אותן שימותו ועל כרחך הבקשה כמו שפירש רש"י שיכלה היצר הרע ושיתרפא התכונה רעה מהם וזהו אמרה ליה דביתהו כיון שלא קילל דוד רק אותן החוטאים ברוע בחירתם תם מה שאין כן אותן החוטאים מצד רוע חומרם אדרבה ובקש רחמים שירפא מהם אם אין לבקש רחמים שימותו על אנשים פרטיים דאימור חוטאים הם מצד רוע חומרם ולא נתכנו עלילות

שם אמר רב המנונא מה דכתיב מי כהחכם יודע פשר מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים וכו' חזקיהו אמר ליתי ישעיה גבאי וכו' ישעיה אמר ליתי חזקיהו גבאי ועשה הקדוש ברוך הוא פשרה והביא יסורין על חזקיהו ואמר לישעיה לך ובקר את החולה וכו' המאמר הזה תמוה מאוד כמו שתמהו המפרשים וכי לא היה אפשר לחזקיהו בלא יסורין שיאמר הקדוש ברוך הוא לישעיה או לחזקיהו שילכו זה אצל זה ובודאי שהיו עושין רצון הקדוש ברוך הוא ולתרץ נראה דהנה יש לתמוה על מה באמת כיון ששלח מלך אשור לחרף השם והיה אז עת צרה לישראל וישעיה ידע בנבואה לבשר למלך כמו שאמר לשלוחיו בזה לך לעגה לך וגומר למה לא רץ לבשר למלך ולישראל וכן קשה על חזקיהו ששלח שלוחים לישעיה ולא הלך בעצמו ולכן נראה דהנה מה שחזקיהו לא רצה לישא אשה מפני שראה ברוח הקודש שתי ראיות אחד שראה שיהיה לו בנין דלא מעלי והשני שראה בת זוגו הוא בת ישעיהו וישעיה לא רצה ליתן לו בתו מפני שראה ברוח הקודש גם כן שיצאו מחזקיהו בנין דלא מעלי כיון דאשה לא מיפקדא אפו"ר ומפני זה החזיק את חזקיה ברשיע כי האיש מצווה על פריה ורביה ולא נסיב אתתא וגם ראה על חזקיהו בנבואה כי ימות בעולם הזה ולא יחיה לעולם הבא ועל כן חשב בלבו ישעיה שחזקיהו מפני שאינו צדיק צריך לילך אצלו כמו שמצינו ביהורם בן אחאב שהיה רשע הלך אצל אלישע וחזקיהו שהיה סבור בעצמו שלא חטא בזה שלא נסיב אתתא מפני שראה ברוח הקודש גם אדרבה חשב בלבו שישעיה הוא החייב בדבר שלא רצה ליתן לו בתו על כן לא רצה לילך אצל ישעיה שישעיה צריך לילך אצלו ולחלוק לו כבוד כמו שאליהו הלך אצל אחאב וחלק כבוד למלכות ולכך לא הלכו זה אצל זה כששלח מלך אשור שלוחיו לירושלים דמלך אסור למחול על כבודו [סוטה דף מא] ואף דמוכח התם דמצוה שאני חשב שודאי כשיהיה לו בשורה יבא לגבאי דאף דמחזיק אותי למלך רשע הא אפי' למלך רשע צריך לחלוק לו כבוד דהא אליהו הלך אצל אחאב וישעיה למד מאלישע שאין צריך לחלוק כבוד למלך רשע. והנה אם באמת היה כאשר ראו הם בנבואה שיהיה לחזקיה בנין דלא מעלי בודאי לא חטא חזקיהו במה דלא נסיב איתתא כי בודאי לא לרצון יהיה להקדוש ברוך הוא שיוליד חזקיה בנים רק שהם לא ראו באספקלריא המאירה כאשר פירשתי בפירושי על קהלת על פסוק כעצמים בבטן המלאה אשר ראו באספקליריא שאינה מאירה כי באמת גם מנשה עשה תשובה וגם יצא ממנו יאשיהו אשר היה צדיק גמור ומלפניו ולאחריו לא קם כמוהו וזה מאמר רב המנונא על הפסוק מי כהחכם יודע פשר שלא היה באפשר להיות פשר בין ישעיהו לחזקיהו שילך ישעיה אצל חזקיהו וליתן לו בתו כי אם הקדוש ברוך הוא בחכמתו עשה זאת והביא יסורין על חזקיהו על חטאו והיה נוטה למות ואמר לישעיה לך ובקר את החולה והראה הקדוש ברוך הוא לישעיהו בנבואה שימות בעולם הזה ולא יחיה לעולם הבא ונתברר לחזקיהו שחטא וכן עשה ישעיה והלך אצלו והגיד לו את הנבואה וחזקיהו שסבר שלא חטא בזה אמר לו והא חזינא ברוח הקודש דיהיה לי בנין דלא מעלי והשיב לו ישעיה בהדי כבשי' דרחמנא למה לך מה דמיפקדית איבעי לך למיעבד ואחר כך כשהלך ישעיה התפלל חזקיהו וביטל את הגזירה שראה בנבואה שימות בעולם הזה על ידי תשובה שעשה וראה שאפשר לנבואה שתתבטל על ידי תשובה וזכות מעשים טובים ונתן לו בתו וזהו הפשר שעשה למען ידע ישעיה שיכול ליתן לו בתו ויקוים המראה שבת זוגו היא בת ישעיהו. וזהו דרש מהכתוב [בקהלת ח'] חכמת אדם תאיר פניו ועוז פניו ושונה אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלקים וגו' שכוונת הכתוב לומר דלפעמים מונע אדם עצמו מהמצות מחמת שחישב בדעתו שלפי שכלו אדרבה עבירה היא כעין שאירע לחזקיהו וכיוצא בזה קרה כמה פעמים לכמה אנשים אך באמת הקדוש ברוך הוא מרמז תמיד איך לעשות רק האדם מחמת