עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אמת ליעקב

אמת ליעקב לב

Emet La-Yaakov 32 · אמת ליעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

כצדיק כרשע ואך תם ורשע הוא מכלה וכמו שאמר איוב וזהו שמפרש חולין הוא לך דהיינו שיש חילול כבוד ומשמע דאפי' אינו צדיק בעיני הש"י רק בעיני העולם מ"מ אין לעשות כך אף שאינו עול בחיקו מ"מ אין לעשות זה מפני חילול השם ומקשה שפיר קראי אהדדי דא"כ היאך משכחת לה האי דכתיב והכרתי ממך צדיק ורשע ועל זה משני הא בצדיק גמור כלומר כשהוא צדיק גמור בעיני העולם אז יש חילול כבוד להשי"ת אף שחייב בדין השם יתברך מה שאין כן בצדיק שאינו גמור בעיני הבריות דאיכא למחשדיה קצת ליכא שוב חילול כבוד. ובזה יש לפרש הכתוב כי הוא תמוה שמתחלה אמר האף תספה צדיק עם רשע ואחר כך אמר אולי יש חמשים צדיקים ונשאת לכל המקום כיון שמקודם לא אחר רק טענה ששייך להציל הצדיק ואחר כך טען על כל המקום שאין זה ענין להא דהאף תספה ואחר כך חזר ואמר חלילה לך להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע דזה גם כן אינו טענה רק נגד הצדיק ואחר כך חזר ואמר חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט שהוא מיותר ולכן נראה דהנה הא שהצדיק מגין על הדור הוא רק כשהעונש הוא כללי שמזיק גם לצדיק כגון ועצר את השמים. אז הצדיק גמור מציל. אך העונש כשהוא פרטי שיכול לחול על הרשעים לבד כגון מיתה וכיוצא אז נראה דאם הוא צדיק גמור בעיני השם יתברך ובעיני העולם מבדיל הצדיק מן הרשע והצדיקים נכתבין לחיים והרשעים למיתה אך אם הוא חייב בדין השם יתברך כרשעים האחרים והוא בדיק בעיני העולם אז אי אפשר לו להקדוש ברוך לא להעניש כולם אף שכולן הן חייבין בעיניו ובדינו מטעם חילול כבודו שישוה בעוני העולם הצדיק והרשע וגם לא לזכות את הצדיק בעיני העולם ולחייב את הרשע בעיני העולם דזהו עול בחיק השופט משפט אמת וזהו שאמר אברהם האף תספה צדיק עם רשע ובמדרש אמרו דצדיקי סדום היו צדיקי דרופתקו ובודאי היה חייבין בדת השם יתברך כהרשעים דשלא יעשה עול לא היה צריך לבקש מהשם יתברך דאל אמונה ואין עול הוא רק שהיו צדיקים בעיני העולם וזה אחר אברהם האף תספה מי שהוא צדיק בעיני העולם עם רשע ולזה כשיש חמישים צדיקים ונשאת לכל המקום כלומר צריך אתה לישא לכל המקום דאם תמית כולם חלילה לך יהיה חילול לך והיה כצדיק כרשע. כלומר דבעיני העולם יהיה הצדיק והרשע שווים אם תמית הצדיק והרשע בשוה ואמרו מה בצע כי נעבדנו ואם תדין הצדיק של סדום כצדיק גמור ורשע דהיינו להחיות הצדיק בעיני העולם כאילו היה צדיק גמור ולהמית הרשע יש חילול כבוד בפני המקטריגים כי השופט כל הארץ לא יעשה משפט

שם עוד אחת יש ברומי אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר ומלבישין אותו בגדי אדם הראשון ומניחין לו קרקפלו של רבי ישמעאל בראשו ותלו לו בצואריה מתקל זוזי פיזא ומכסין את השווקים באינך ומכריזין וקורין לפניו כך קורי פלסתר אחוה דמרי זייפנא דחמא חמי דלא חמא לא חמי מאי אהניא ליה לרמאה ברמאותא ולזייפנא בזייפנותא ומסיימי בה הכי ווי לדין כד יקים דין דברים הללו צריכין ביאור הא דאמר שמניחין לו קרקופלא דרבי ישמעאל היאך אפשר שיתקיים עור של אדם מת כל כך שני ועוד היאך שייך בעור הנפשט מן האדם המת יופי וגם הענין הוא תמוה מאוד

ולכן נראה דבא לרמז דהנה בכל דור באין נשמות חדשות כמו שאמרו כמה פעמים בש"ס אכשר דרי ודור נקרא שבעים שנה וזהו שאמר עוד אחרת יש ברומי פירוש ברומו של עולם היינו למעלה מביאין אדם שלם ומרכיבים אותו על אדם חיגר הכוונה כי הנשמה הנתונה כשהוא למעלה הוא שלימה בתכלית השלימות לכן מכנה אותה בשם אדם שלם והגוף מכנה אותו בשם אדם חיגר. שאינו יכול לילך בעצמו ומלבישין אותו בגדי אדם הראשון. פירוש כי קודם שיבא לאויר העולם לומדין אותו כל התורה כולה כאשר היה תכלית בריאת האדם האדם בתחלה ולזה מכנה אותו בבגדי אדם הראשון ומניחין לו קרקפלו של רבי ישמעאל בראשו פירוש כי מראין לו למעלה שירידתו בגוף לארץ להיות בגוף אפשר לו לסבול יסורים גדולים ואם הוא צדיק יכול לסבול כמו רבי ישמעאל כהן גדול שסבל היסורין הגדולים בהפשטת עור פניו כי אין לך יסורים גדולים מזה כענין שאמרו הלל מחייב את העניים כן מראין לו קרקופלו של רבי ישמעאל כהן גדול כלומר הנך רואה שנתנה הבחירה לאדם לסבול אף יסורי הגדולה שבגדולות ואם לא תסבול רבי ישמעאל יחייב אותך ותלו ליה בצואריה מתקל זוזא פיזא. פירוש דאדם רשע יש לו תאווה של עולם הזה וכל הון דעלמא לא יספיק לו. ואיתא בגיטין דף נ"ח הובא בתוספות כאן תרי איסתרא פיזא נחית לעלמא חדא ברומי וחדא על כל העולם כולו נמצא לא נחית לכל העולם כולו כי אם זוזא פיזא מיהו זה רק לשון מליצה לומר שיש ברומי עשירות כנגד כל העולם כלו ולזה אמר כאן שתולין לו מתקל זוזא פיזא בצוארו כלומר שיש בבחירתך לבחור בתאוות עולם הזה עד שלא תספיק לך כל כסף וזהב שבעולם ותשא על צוארך רק טורח המשא של אסיפת הזהב היינו זוזא פיזא. ומחפין את השווקים באינך פירוש שמראין לו כל תענוגי עולם הזה הן רבים כאילו כל השווקים מליאים מזה וקורין לפניו סך קירי פלסתר ופירוש רש"י קירי קצין אחוה דמרא זייפנא פירוש שאומרים לו שהסך שיש להקצין כשהוא אחיו של בעל זיופן כלומר שמאסף ממון שלא בדין הוא פלסתר פירוש אינו שוה כלום דחמא חמי דלא חמי לא חמי פירוש מי שרואה זה כל זאת בשכלו יפה רואה וטוב לו כי נותן אל לבו והולך בדרך הישר ודלא חמי פירוש שאינו נותן לב לזה לא חמי אינו רואה ונכשל מאי אהני ליה לרמאה ברמאותיה ולזייפנא בזייפנותא כלומר ההולך אחרי שרירות לבו הרע ומאסף ממון שלא בדין אינו מהני לו כלום ומסיימין ביה הכי ווי לדין כד יקום דין כלומר ווי לרשעים כשיהיה תקומה לצדיקים למה דחשיב אותו בין אידיהן הוא כענין שאמר לקמן דף ח' שאדם הראשון קבע ימים טובים לשם שמים והם קבעו לעבודה זרה הכא נמי דרך האדם לעשות סעודה ביום שהשלים שבעים שנה והחזיק עצמו בדרך טוב וישר וראוי באותו פעם לרמז לדבר זה ולברך את השם על שסייעו לשוב על לבו כל זה והם קבעוהו לעבודה זרה ששמחין בכל דבר שעולין בימיהם לגדולה ואומרין להיפך סך קירי פלסתר וכמו שפירש רש"י ומכנין אותו לעשו וליעקב ואומרים שמדתם הוא המדה של עשו הוא הטוב וישראל עם נבל ויעקב אחוה דמרנא זייפנא אבל באמת ווי לדין כד יקום דין:

מסכת שבועות

בפרק שבועות שתים אמר ריש לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו לד' אמר הקדוש ברוך הוא שעיר זה יהא כפרה עלי על שמיעטתי את הירח והוא תמוה הכוונה דהנה בברכות ל"ב אמר ר' יהושע בן חנניא אלמלא שלשה מקראות הללו נתמוטטו רגליהן של שונאי ישראל חד כדכתיב ואשר הרעות ופרש"י אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע ומבואר במקובלים שעל ידי מיעוט הירח נולד הרע בעולם וזהו כוונתן כאן שבראש חודש יש בו מיעוט הירח ולזה אמר הקדוש ברוך הוא הביאו כפרה על עוונות ואז אטיל כל העוונות עלי כלומר שאני גרמתי להם שעשו עוונות שבראתי יצר הרע על ידי מיעוט הירח כמו שכתוב ואשר הרעותי: מסכת בכורות

בפרק הלוקח מאמר סבי דבי אתונא כולו תמוה וזה לשון הש"ס האי גברא דבעי איתתא ולא יהבי ליה מאי חזי דאזיל היכא דמידלי מיניה וכולי ונ"ל הכוונה כמו שכתב המהרש"א ששאלו אותו אהא דאמרו חז"ל שהחזיר הקדוש ברוך הוא התורה על כל האומות ולא קבלוה ואחר כך הלך לישראל וקבלוה ושאלו אותו כיון שאתם הנבחרים מכל האומות מה ראה הקדוש ברוך הוא לילך מקודם לאומות ואחר כך לכם עיין שם ובכוונת תירוצו נראה הענין דחוק ועדיין צריך אני למודעא ונראה לפי עניות דעתי שכוונתו של ר' יהושע ב"ח לומר להם שלא החזיר התורה במעשה לכל האומות כי אם במחשבה שהיה משוטט במחשבתו למי ראוי ליתן התורה וראה שאי אפשר ליתן לשום אומה מהאומות רק לישראל ולזה רימז להם במאי דשקל סיכתא לומר כי כמו מי שרוצה לנעוץ סיכתא בכותל בודאי שאין צריך לבחון במעשה רק במחשבה ישוטט באיזה מקום שצריכין לו ליעול הסיכתא כן היה הקדוש ברוך הוא סוקר בסקירה אחת על כל האומות שאין יכולין לקבל את התורה רק הישראל

שם גברא דאוזיף וטריף מאי חזי דהדר אוזיף. השאלה הוא גם כן כמו שכתב המהרש"א ששאלו איך אפשר מה שכתוב והכרתי את בני ישראל ברית חדשה כיון שכבר ניתן להם התורה פעם אחת ועברתם עליה למה יזיף לכם ברית חדשה לימות המשיח כיון שכבר עברתם כמה פעמים עיין שם ואמנם בכוונת תירוצו שכתב המהרש"א נלע"ד דחוק ונראה לי בכוונתו במה שהשיב לו וזה לשון הש"ס אזיל גברא לאגמא קטול קמא טונא ולא מצי ביה קטל ומנח עלויה עד דמתרמי ליה אינשי ומדלו ליה. נ"ל שהשיב לו משל נמרץ דאין הכוונה דאזיל לאגמא לקטול קניא לצורך עצמם רק בגברא דקטיל קניא לקנות השדה להיות יפה לזריעה וקטיל קמא טונא דידוע שכל זמן שהקנים מונחין על השדה יותר מעכבין לזריעה דכל זמן שעושין דרך גדילתן אין מעכבין אלא מעט וכשקוטלין אותן ונופלין מעכבין הרבה יותר ולא מצי ביה שאין לו מקום להניחם שם וכן שקטל מעט ומונח לפניו וכי יפסיק מלקטול מותר הקנים שבשדה הלא בודאי קוטל כל הקנים שמוצא ומניחן במקומם עד דמתרמי ליה אינשי ומדלי ליה שיטלו הקנים שקטל מעל השדה והנמשל כך הוא דהנה ידוע שכל חטא האבות מחייבין דורות האחרונים לתקן דהא עשרה הרוגי מלכות תיקנו החטא של השבטים כידוע וכמו שאמר המקונן אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו ושוב