אמת ליעקב לג

לא קשה מאי חזיא דהדר יזיף שלא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא דהנה בשר ודם שאינו יודע עתידות ראוי לחוש לו שמא יחזור ויטרוף אבל הקדוש ברוך הוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות ויודע שעתיד לבוא דור האחרון אשר בזכותם יתוקן כל החטאים הראשונים וקטיל קמיה טונא דהיינו החוטאים עד דמתרמי אינשי ומדלי ליה כלומר עד דאתא דור האחרון ויטלו כל החטאים ויכפר עליהם וינקה הכל

שם אימא לן מילי דכדיבא אמר להו כודניתא ילדה וכולי הנה מלבד שהדבר הזה הוא תמוה בעצמותו כי למה להם לבקש ממנו שיאמר איזה דבר כזב וכי דבר קשה הוא להוציא מלבו דבר כזב. ואף גם הלשון קשה במה שאמר אימא לן שהוי להו למימר אימא מילי דכדיבא לכן נראה בכוונתם שאמרו לו הלא אתה צריך לברר לן שאנחנו המדברים כזב וזהו שאמרו אימא לן מילי דכדיבא. כלומר ברר לנו איזה דבר כזב בדברינו ולכך אמר להם משל נמרץ שעל כרחך יצטרכו להודות שכזב הם בכל דבריהם כי כמו במשל הזה בכודניתא אתם מודים ששקר הוא וכמשל הזה כן הדבר הזה שאתם אומרים שאתם תירשו את הארץ ותקבלו ברית החדשה לעתיד כי ידוע שאף שבדורינו אונו ראוי לזה רק מחמת הברית שכרת לאברהם שאמר לזרעך אתן הארץ בבטחון זה אנחנו באים לירש וידוע שמקודם אמר לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק ולא נקרא זרע רק יעקב וישמעאל ועשו לא היו נקראין זרע לאבות ומכל שכן שאינן ראוי להיקרא בנים וגם אין להם חוב ירושת הארץ על הקב"ה והייתם דומים לפרדה עקרה והא דתפס לשון פרידה הוא מטעם שכתב המהרש"א שהוא על שם הקרא אשר מצא הימים במדבר ופירש רש"י שהוא היה פסול והביא פסולים לעולם שהרביע חמור על סוס ויצאה ממנה פרידה ואם כן איך יעלה על הדעת שקודם שחטאנו הייתם כפרדה עקרה שאינו ראוי להוליד ועכשיו שחטאנו אנחנו נתן לכם הקדוש ב"ה שתעשו אתם מולידים בנים ותירשו החוב בירושת הארץ ודומה ממש לפרידה עקרה שילדה והיה לה שטר חוב על אביה ושאלו אותו אחר כך וכודנייתא מי ילדה. והוא על שם הכתוב מי ילד את אלה שכל העולה לגדולה הוי כנולד מחדש. וזהו שאומרים לו כיון שאתם מדמים אותנו לעקרה אם כן למה עלינו לגדולה הלא עקרה אינה יולדת והשיב להם הי ניהו מילי דכדיבי. כי שקר וכזב הם ב' דברים כמו שאמרו המפרשים שקר נאמר על דבר שהוא שקר גמור וכזב נאמר על מי שאינו משקר בדברים רק שעתיד שיופסק ואינו חזק המציאות כמו מים לא אכזב. וזהו שנאמר לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם כי לפעמים אם אחד מבטיח לחבירו ואינו עושה הוא בסיבת שני דברים אחד שנפסק כוחו כגון שהבטיח להלוות לו ואחר כך ירד מנכסיו השני שחוזר ממחשבתו והנה במלאך אף שאין שייך בו התנחמות מכל מקום שייך ביה פסיקת כח כמו בשעת חורבן שהחליפו שר של אש לשל מים ושל מים לשל אש ובאדם שייך גם כן התנחמות וזהו שאמר לא איש אל ויכזב. שהוא גם כן נאמר על המלאך ויכזב שיהיה שייך בו חס ושלום פסיקת כח. ולא בן אדם ויתנחם שיהיה שייך בו חם ושלום התנחמות. וזהו שאמר רבי יהושע לסבי דבי אתונא הי ניהו מילי דכדיבא. כלומר עתיד הוא שיופסק

שם מילתא כי סריא במאי מלחו ליה וכולי בזה צריך לומר גם כן כקושית המהרש"א ששאלו אותו כיון שהקדוש ברוך הוא כרת עמהם ברית מלח כמו שכתוב ברות מלח עולם לו וכיון שהמלח כי סריא שוב אין לו תקנה רק להשליכו כי אין שום צורך בו כמו כן אתם ישראל כיון שהכריתות ברית נתקלקל בגלות שוב אין לכם תקנה מעל פניו. ומה שפירש המהרש"א בתירוץ נראה לפי עניות דעתי דחוק קצת לכן נראה בכוונתו שתירץ בשיליא דכודניתא שאמר להם שמילחא אף כי סריא יש בו צורך כדאמרינן בשבת שהבהמה כשהוא מרחקת הולד נותנין לה מלח ברחמה בכדי שתקרב הוולדות ואם כן יש בו צורך במילחא כי סריא ליתן לשליות בהמה ומה שאמר להם בשיליא הוא כפירוש מהרש"א שהבאתי לעיל דהאומות נדמו לפרידה כמו שאמרו בפסחים על הקרא דאשר מצאו את הימים במדבר לפי שהיה פסול והביא פסולים לעולם ולפי שדימו הם שביטל הברית עם ישראל ולקיים הברית עם העכו"ם אמר להם כשם שאי אפשר לומר שהמילחא כי סריא תקנתו ליתן בשליות פרידה עקרה לפי שאין לה זרע כך אתם אי אפשר לומר שהברית מלח שנתקלקל אתנו שיהיה בו צורך לכם שהלא אין לכם זרע ואמרו לו כודניתא מי אית ליה שליא. הכוונה כיון דכודניתא לית לה שליא ושלכם נתקלקל אם כן על מהו אמר קרא ברית חדשה ועל כרחך לאו כודניתא הוא אמר להם ודאי כודניתא אתם רק מילחא מי סריא כלומר שלא נתקלקל הברית כלל שעומד לזרענו אחרינו בני לן ביתא באווירא וכולי הכוונה שאמרו לו היאך אפשר מה שנאמר בנביאים. כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וגו' דהיינו שיחרב העולם והישראל ישארו קיימים ואיך אפשר שישארו באוויר ויבנו להם בתים באוויר אמר שם קם בין שמיא לארעא הראה להם שיש כח בישראל לעמוד באוויר אבל אתם שאין לכם רק גשמיות אי אפשר לכם באמת לעמוד באוויר ולכך אמר להם אסיקו לי ליבנא וטינא כלומר אתם שצריכין דברים גשמים כיון שאין בכם רק גשמיות אי אפשר לכם למיבני באווירא ועל כרחך הבטחה זו לא יתקיים רק בישראל: נשמט ממסכת גיטין

פרק הניזקין רבי יהושע בן חנניא הלך לכרך גדול שברומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים וכו' הלך ועמד על פתח בית האסורים ואמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו התינוק ואמר הלא ד' חטאנו לו ולא אבו בדרכיו וגו' אמר מובטחני בו שמורה הוראה בישראל יהיה (הכוונה) המאמר הזה ישתומם מאוד בעיני כל רואה דמה חכמה הכיר בהילד הלא לא השיב לו רק קרא ואפילו אם נאמר שהנער כיון לאיזה דבר מנין היה יודע כוונתו וליישב נראה דהנה לכאורה קשה לשון הכתוב שהיה לו לכתוב ה' אשר חטאנו לו מאי זו אך ידוע כי יש שני מיני עונשין א' עונש הבא על ידי הקדוש ברוך הוא ב' הסתרת פנים והסימן לידע איזה עונש הבא בהשגחה הוא העונש הבא אודה כנגד מידה והנה העונש הבא בהשגחה הוא של רחמים כעני שנאמר תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם וכדרך רופא המרפא בחוח בשר וזהו כוונת הכתוב מי נתן למשיסה יעקב כלומר אם בא על ידי השגת או על ידי הסתרת פנים חס ושלום ומשיב הנביא ואמר הלא ה' כלומר על ידי מידת הרחמים והראיה לזה זו חטאנו לו כלומר במשקל העונש הזה ממש חטאנו לו. וכיון שמידה כנגד מידה הוא על כרחך מאת הבעל הרחמים היתה זאת ופירושו ניכר מתוך הנגינה כי לפי פירושו תיבת הלא ה' צריך לומר באתנחתא שהוא הפסק מאמר אבל לפירוש רש"י שזו חטאנו לו הוא במקום אשר חטאנו צריך לומר תיבת ד' בטעם משרת ולכן כששמע ענין הנגינה מהתינוק שקרא באתנחתא תיבת השם אמר בוודאי מובטחני בו שיהיה מורה הוראה בישראל סליק בעזה"י סדר הש"ס