אמת ליעקב כו

העולם הזה מכונה בשם ספינה כמו שאמרו במיתת אברהם ווי לספינתא דאזיל קברניטה ויצר הרע הוא המשחית את העולם ויש מחלוקת בש"ס אימתי מתחיל היצר הרע איכא למאן דאמר בשעת לידה ואיכא למאן דאמר בשעת יצירה והנה אמרו בש"ס למה נקרא שמו נתן צוציתא שהיה נר דלוק על ראשו וגם אמרו כי תינוק במעי אמו נר דלוק על ראשו ולומדין אותו כל התורה כולה ולוה אתי שפיר שאמרו האי גלא דמטבע לספינתא דהיינו היצה"ר מתחזי כלומר מתראה עודנו בבטן אמו בעת כי צוציתא דהיינו בבטן אחר שהנר דלוק על ראשו דנורא חיורתא ברישא דהאי דלומדין אותו כל התורה כולה על כרחך היינו סודות התורה ולא גשמיותה וסתרי תורה מכונין בשם אש לבינה וכיון שהיצר הרע בא בשעת יצירה חזק הוא מאוד ועל זה אמר דמחינן ליה באלוותא כלומר בהשבועה שנשבענו ובברית שכרת עמנו בהר סיני דחקוק עליה אהיה אשר אהיה כלומר שאומרין לו כדאי היא היציאה שהוציאנו ממצרים בשם אהיה אשר אהיה כמבואר בפ' שמות יי' יי' פירוש ששם זה מורה על מדת הדין הקשה ד' צבאות כלומר שהשם יתברך מייחד שמו עלינו ונקרא עצמו בשם ד' צבאות היינו צבאות ישראל אמן אמן סלה. כלומר השני אמונות שיש לנו ימות המשיח ועולם הבא אשר הוא לנצח וכשמזכירין לו כ"ז נייח נפשיה עיין ברשב"א בחידושי אגדות שמביא העין יעקב שלפעמים דברי אגדה הן דברים פשוטין רק שמדברין בלשון חכמה וגם יש בו סוד שבנפש אפילו כשהוא נבדל מתאוות אפ"ה שייך ביה כוחות הנוטות לרע

שם אמר רבה בב"ח אישתעי לי נחותי ימא בין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומא דגלי תלת מאה פרסי זימנא חדא הוי אזלינן באורחא ודלינן גלא עד דחזינן בי מרבעתא דכוכביא זוטא דהוי כמבזר ארבעין גריוי ביורא דחרדלא ואי דלינן טפי הוי מקלינן מהבלא ורמיא לה קלא גלא לחברתה ואמרה לה חברתי אי שבקת מידי בעלמא דלא שטפת דניתי אנא ונחרוב וכו' ונראה לפרש דהנה המהרש"א כתב דמכנה המזל בשם שלש מאות פרסי שסיבוב המזל הוא כל חודש שהוא למ"ד יום ומהלך כל יום הוא עשרה פרסו ולמ"ד פעמים עשרה הוא ג' מאות וכתיב (משלי טז) וגם רשע ליום רעה היינו כמבואר ביערת דבש שבאו זמן הגלות והחורבן לישראל היה בעת ששימשו המזלות לרעה וראה ברוח הקודש שאין שני מזלות רעים משמשים זה אצל זה ויש הפסק בין מול רע למזל רע ע"כ מזל טוב הוא מפסיק בין מזל רע למזל רע וזהו שאמר בין גלא לגלא שלש מאות פרסי היינו שבין מזל רע לחבירו יש ע"כ מזל טוב ורומא דגלא תלת מאה פרסי היינו שהצרה ממשיך כל ימי משך שימוש מזל הרע זימנא חדא הוי אזלינן באורחא ודלינן גלא היינו שראה ברוח הקודש שבעיקבא דמשיחא יהיה צרה גדולה מחמת שיהיה שימוש מזל הרע מאוד ודלינן הוא מלשון דל שנעשינו ברוע המזל דלים עד למאוד. עד דחזינן מרבעתא דכוכבא זוטא דהוו כמבזר ארבעין סאה דחרדל שהן מר מאוד וידוע שהעונש נמשל לסאה דכתיב (ישעיה כז) בסאסאה בשלחה תריבנה אמר שהסאה שמודדין בו הפורעניות היה קשה מאוד כארבעין גריוי דחרדלא והא דנקט מספר ארבעין מפני שהמלקות הוא במספר ארבעים אי נמי לטהרה מעונות הוי כמו לטהר מטומאה ומצינו טבילה באש כמבואר בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות שטבל באש ע"ש וכתיב (במלאכי ג' יב) כי הוא באש מצרף וישב מצרף ומטהר כסף ואש הוא אש הפורעניות ומחמת שהטהרה במים הוא מ' סאה ולכך הוא ממשיל טהרה מעונות למ' סאה גריוא דחרדלא ואי דלינן טפי הוי מקלינן מהבלא היינו שראה שהפורעניות גדולה כל כך עד שאם היה חס ושלום מתקיימות יותר מעט היה מגיע עד כלה רק שהקדוש ברוך הוא סמוך לצרה הגדולה מביא הגאולה לעולם ורמיא ליה קלא גלא לחברתא היינו שכל העכו"ם המצירים לישראל העומדים זה אחר זה רוצים לבלות מה שנשאר מה שהשאירו הראשונים רק שהקב"ה שם חוק וגבול ואינם יכולין לעבור חוקו כמו ששם חול להים ואינו יכול לעבור את חוקו

שם ואמר רבה בב"ח לדידי חזי לי הורמין בר לילתא דרהיט אקופא דשורא דמחוזא ורהיט פרשא כי רכיב סוסיא מתתאי לא יכיל ליה זמנא חדא הוי מסרגאון ליה תרתי חיותא וקיימין אתרי גישרי דדונג ושוור מהאי להאי ומהאי להאי ונקיט תרי כסי דחמרי בידיה ומוריק מהאי להאי ולא ניטפא מינייהו נטפא לארעא ואותו יעלו שמים ירדו תהומות הוי ושמעת מלכותא וקטליה ע"ש

והכוונה בזה נראה לי ונקדים בזה דברי המקובלים שאמרו שלפעמים אפילו רשע גמור חוזר בתשובה שלימה ואחר כך חוזר לסורו הטעם מפני שכוחות הטומאה רואין שכבר כלה ממנו כל הקדושות מביאין אותו לשוב בכדי שידבק בו כוחות קדושות ואחר כך מטמאין אותו ויש להם לינק ממנו כוחות קדושות ויהי' יונקים ממנו השפעת הקדושה וידוע ששני מלאכי הקודש מלווין לצדיק בכל יום וכן מלווין לרשע ב' כוחות הטומאה ובזה יש לפרש מאמר זה שהתחלנו כי הורמין שם רשע כחו שאמרו חז"ל בפרק קמא דסנהדרין שאמר אמגושא לאמימר מפלגא דלתתא דהורמין ע"ש ומבואר בש"ס דהני מחוזא מפנקי ועשירים גדולים ואוהבי נצוח ואמר שראה רשע אחד וכינה אותו בשם הורמין שלא היה עוסק רק בתאוות עולם הזה וידוע דעולם הזה מכונה בשם לילה כמ"ש ביונה שבן לילה היה ובן לילה אבד ועולם הבא בשם יום שנאמר הנה יום בא לד' וגומר ולזה מכנהו בשם בר לילתא כלומר בן עולם הזה דהוי רהיט אקופא דשורא דמחוזא כלומר דהיה רהיט ורץ לנצח כל אנשי דמחוזא הגם שכולם היו עשירים אוהבי נצוח וראה אחד שרץ ע"כ וזהו שאמר דשוור ורהיט אקופא דשורא דמחוזא כלומר לנצח את כולם ורהיט פרשא כי רכיב סוסיא כלו' שהצדיקים נקראין פרושים כלומר שרץ אחריו פרוש אחד כרוכב על סוס והחזירו למוטב ולא יכול לו זמנא חדא הוי מסרגן לי תרתי חיותא כלומר שמסרו לו תרתי חיותא היינו שני כוחות הטומאה כמבואר במהרש"א וקיימין אתרי גישרי דדונג דידוע שהזמן נקרא גשר כמו שאמר המליץ העולם ים זועף והזמן גשר רעוע ולכך נקרא הזמן של עוה"ז גישרי דדונג שהוא נמס כדונג ואם נגרוס ברי"ש יש לגרוס על גישרי דרונגיר והרונגיר פירש הערוך שהוא שכר יום שאדם בעולם הזה כפועל יקוה שכרו ומכנהו בשם תרי גישרי כי העולם הזה הוא תרי גישרי שהוא גשר גם כן לעולם הבא כמאמרם ז"ל שהוא כפרוזדור בפני עולם הבא והוא גם כן גשר לגיהנם כמאמרם ז"ל שיש לפני שני דרכים וכבר הקדמתי שדרך הרשעים שכוחות הטומאה מניחין לרשע להעשות טוב כדי שינקו אחר כך ממנו כל הכוחות הקדושות ולכך הן נותנין אל לבו לשוב אל ד' ולעשות טוב עד אשר ידושן נפשו בקודש ואו כאשר רואים שנפשו מלא טוב ימנעו אותו מלילך בדרך הטוב ויונקים ממנו כל הניצוצות הקדושות וזה שאמר ושוור מהאי להאי כלומר מגשר שהוא בדרך הטו בלגשר שהוא הדרך הרע דהיינו לפעמים עשה טוב ולפעמים עשה רע. והוי נקיט תרי כסי בידיה וידוע שהפורעניות והשכר מכונה בשם כוס כדכתיב כי כוס ביד ד' וכבר פירשתי בזה על הפסוק כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים ודרשו חז"ל כל הנותן בכוס עינו כל העולם דומה לו כמישור והוא כתוב אצלי במ"א וזהו שאמר כאן ונקיט תרי כסי בידיה דהיינו שהיה תמיד לפניו הכוס של פורעניות והכוס שכר למראה עינו כענין שאמר דוד (תהלים מט) ואחריהם בפיהם ירצו סלה. וקא מוריק מהאי להאי היינו ע"ד שהקדמתי למעלה שלפעמים נוטל כוס זה דהיינו כוס הפורעניות לחזור למוטב ולפעמים להיפך ולא נטף נטפא לארעא כלומר שיונקים ממנו כל ניצוצות הקדושות עד שלא נשאר אצלם שום קדושה ואותו היום יעלו שמים ירדו תהומות הוי ושמעת מלכותא וקטליה היינו שבאותו היום שראו כוחות הטומאה שעלו לשמים חוזרין ומורידין אותו לתהום כיון שרואין אותו שראוי לירד עד תהום רבה אוחזין דרכם הנאמר עליהם יורד ומסטין עולה ומקטרג וזהו שאמר ושמעת מלכותא וקטלי' כלומר שמשמיעין דבריו בשמים לפני ב"ד של מעלה וקטלין אותו וכן מי שנגע יראת ד' בלבו ותשובה בלבו יקוים מה שכתוב אחזתיו ולא ארפנו שלא יהיה ח"ו מהנך דשוור מהאי להאי

שם אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי האי אקרוקתא דהוי כי אקרא דהגרוניא ואקרא דהגרוניא כמה הוי שיתין בתי אתא תנינא בלעה אתא פושקנצא ובלעה לתנינא וסליק ויתיב באילנא וכו' עיין שם נראה בכוונתם דהנה הישראל נקראין אקרוקתא דכתיב (בישעיה כ"ב) בשעת חורבן כי יום מהומה ומבוכה וגומר מקרקר קיר ושוע אל ההר ומשום הכי נקראין הישראל בשעת חורבן אקרוקתא דהוי כי אקרא דהגרוניא דיבר ברמז ומפרש הש"ס רמיזתו ואמר אקרא דהגרוניא כמה הוי שיתין בתי כמ"ש הרשב"ם שם וז"ל אקרא דהגרוניא כמה הוי הש"ס קאמר לה לפרש להא דרבב"ח והכוונה דכתיב בשיר השירים ששים המה מלכות ופירש רש"י אברהם ויוצאי חלציו הם ששים וכו' אחת הוא יונתי הן ישראל הרי מבואר שהישראל נבחרי מס' בתי אבות וקודם החורבן חטאו כל כך עד שנאמר עליהן הנה ככל הגוים בית ישראל ולזה אמר דהוו כס' בתי היינו ככל הגוים אתא תנינא ובלעה פירוש דהנה צור אשר החריב את ירושלים נקרא תנין כדכתיב ישעיה ע"ז והרג התנין בים ופירש רש"י הוא צור שהוא ראש וכן כתיב וכו' והן יונים וכו' וזהו שאמר אתא תנינא ובלעה דהיינו לישראל שנקראין אקרוקתא אתא פושקנצא ובלעה לתנינא ופרש"י עורב נקבה ופירש המהרש"א שזהו ישמעאל לפי שכל טובתו אינה אלא מהגר שהיא נקיבה ומלכות ישמעאל נקרא גלות האחרון וסליק יתיב היינו שעלה לארץ ישראל דבכל מקום שרוצה לומר בש"ס שהלך לארץ ישראל אומר בלשון סליק ויתיב היינו שיושב שם בשלוה כחמרא על דורדייא ואין שום אומה יכול להזיזן משם אף שלוקחין ממנו לפעמים מקומות אחרים מכל מקום אינו יכולים ליקח מהם כאילנא דהנה ישמעאל כאשר השליכה אותו הגר תחת אחד השיחים ותירגם המתרגם תחות חד מאילני' ושם עשה תשובה ובזכות התשובה שעשה שם ישמעאל הובטח מהקדוש ברוך הוא כי לגוי גדול אשימנו וגדול היינו גדול באיכות ובשכר זה ניתן לו א"י כל ימי היותן ישראל בגלות עד ימות המשיח וכן פירש בעל הטורים ריש פרשת תולדות