עמק יהושע חלק ב קע

ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתים תשמרו לעשות זכור את אשר עשה הי אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים. ובזבחים (דף ק"ב) אמרינן מרים מי הסגירה אם תאמר משה הסגירה משה זר היה ואין זר רואה אח הנגעים וא"ת אהרן הסגירה אהרן קרוב היה ואין קרוב רואה את הנגעים. אלא כבוד גדול חלק לה הקב"ה למרים אותה שעה אני מסגירה אני חולטה ואני פוטרה. והביאו שם התוס' הספרי תניא אמר אהרן נמצאת מפסיד לאחותינו שאיני יכול להסגירה ולא לטמאה ולא לטהרה. לפי דבריו למדנו שהיה אהרן דורש אין אדם רואה בנגעי קרובו. והקשו התוס' דבמה היה מפסידה הא דאין אדם רואה את הנגעים כש"כ שהיא טהורה

והענין יובן בהקדם המדרש (פ' אחרי מות) בשביל ד' דברים מתו בני אהרן וכולם כתיב בהו מיתה ע"י שהיו שתויי יין כו' וע"י שהיו מחוסרי בגדים שכתוב בו מיתה ומה היו חסרין המעיל שכתוב בו מיתה כו' והביאו הי"מ תשובת הרא"ש ששאלוהו והלא כהנים הדיוטים היו שמשמשים רק בד' בגדים ואין בתוכם מעיל. ותירץ הי"מ שכהנים הדיוטים בעת משיחתם דינם ככה"ג והראיה שנצטוו על הפריעה ועל הפרימה והא כהנים הדיוטים הם אלא שבעת משיחתם דינם ככה"ג ע"כ

ולי נראה דזו אינה ראיה דאע"פ שנצטוו על הפריעה ועל הפרימה אעפ"כ לא היו עדיין ביום משיחתם לגמרי ככה"ג דהא אמרינן בפי"ב דזבחים (דף ק"א) גבי חטאת דר"ח שנשרפה אמר לו הן לא הובא את דמה שמא באנינות הקרבתיה א"ל וכי הם הקריבוה דפסלה בהו אנינות אני הקרבתיה ופירש"י וכי הם הקריבוה בתמי' וכי בני שהם הדיוטים שמשו היום והלא עלי כל הטלת העבודה כדכתיב קרב אל המזבח ועשה ואני כה"ג מקריב אונן. אלמא דאפי' ביום משיחתם נמי דינם ככהנים הדיוטים. ולפ"ז אי אפשר לומר דביום משיחתם דינם ככהנים גדולים והרא"ש ז"ל תירץ שלפי טעותם שהקריבו לפני ולפנים היה להם ללבוש נמי ח' בגדים ע"כ. וגם זה התירוץ אינו מספיק דלמה לו להמדרש לומר מה שלפי טעותם היה להם ללבוש המעיל. דכיון שאומר שלפי טעותם היה להם ללבוש המעיל משמע שכל שאר השמונה בגדים לבשו רק שהיו מחוסרי' המעיל והי' להמדרש לומר שחטאו במה שהיה מיותרי בגדים כיון שלפי האמת לא היה להם ללבוש רק ד' בגדים ככהנים הדיוטים

וע"כ נ"ל לפרש ע"פ מאי דאיתא במדרש (שם) מלמד שהיו משה ואהרן הולכין מתחילה ונדב ואביהוא מהלכין אחריהם וכל ישראל אחריהם ואומרים מתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהוג שררה על הצבור. ר' יודן בשם ר' איבו אמר בפיהם אמרו זה לזה ר"פ אמר בלבם הרהרו א"ר ברכי' אל תתהלל ביום מחר כו'. ותמה שם הי"מ שלא מצא מהא דאם בפיהם דברו או בלבם הרהרו שום רמז בפסוק ואולי דברי נבואה הוא עכ"ד

ונראה לי ליישב עפ"י מאי דאמרינן בפ"ג דערכין (דף ט"ו) על שבעה דברים נגעים באין על לה"ר ועל ש"ד כו' ופריך איני והא א"ר ענני בר ששון למה נסמכה פ' בגדי כהונה לפ' קרבנות לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין כתונת מכפרת על שיד דכתיב ויטבלו את הכתונת בדם מכנסים מכפרים על ג"ע דכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת מכפרת על גסי הרוח כדר' חנינא דאמר ר' חנינא יבוא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה אבנט מכפרת על הרהור הלב אהיכא דאיתי' כו' מעיל מכפר על לה"ר ומשני אמר הקב"ה יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול אלמא דמעיל מכפר על לה"ר ואיך אמרת דנגעים מכפרים על לה"ר ומשני לא קשי' הא דאהנו מעשיו הא דלא אהנו מעשיו ופריך והא איר סימון כו' שני דברים לא מצינו להם כפרה בקרבנות ובמקום אחר מצינו להם כפרה ש"ד ולה"ר ש"ד בעגלה ערופה ולה"ר בקטורת דתני ר' חנינא למדנו לקטורת שמכפרת כדכתיב ויתן את הקטורת ויכפר על העם ותנא דבי ר' ישמעאל על מה קטורת מכפרת על לה"ר אמר הקב"ה יבוא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי קשי' שיד אש"ד וקשיא לה"ר אלה"ר ומשני שיד אש"ד לא קשי' הא דידיע מאן קטלי' הא דלא ידיע מאן קטליה ופריך אי ידיע מאן קטלי' בר קטלא הוא ומשני במזיד ולא אתרו בו. לה"ר אלה"ר לא קשי' הא בצנעא הא בפרהסי'. [ובזה יובן המדרש פ' בראשית ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אמר נכנסו בהמה חי' ועוף לתבוע דמו של הבל ר' נחמי' אמר לא כדינן של רצחנין דינו של קין קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד מכאן ואילך כל הורג קין יהרג. וישם ה' לקין אות ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר הזריח לו גלגל חמה א"ר נחמי' לאותו כו' היה מזריח גלגל חמה אלא מלמד שהזריח לו הצרעת האיך מה דאת אמר והיה אם לא יאמינו לקול האות הראשון. וצריך להבין דמהו האות שהזריח לו הצרעת ואיזה אות הוא זה אך לפי מה שביארתי ניחא שפיר דכיון דמסקינן בערכין דבש"ד ולא אתרו בו נגעים באים עליו. וא"כ ה"מ דוקא לאחר שנתנה תורה דבעינן התראה אבל קודם מ"ת אמרינן בסנהדרין דף נ"ז) דנהרג אפי' שלא בהתראה דמיד כל חיה אף שלא בהתראה וא"כ לפי"ז קודם מ"ת אין דין נגעים על ש"ד וע"ז הי' ירא קין ואמר כל מוצאי יהרגני משום שנהרג אפי' שלא בהתראה ור' נחמי' אזיל לטעמי' שסובר שלא כדינן של רצחנין דינו של קין קין הרג ולא הי' לו ממי ללמוד מכאן ואילך כל הורג קין יהרג. וע"כ קין כיון שלא הי' לו ממי ללמוד עדיין ליכא למימר גבי' שנהרג אפי' שלא בהתראה שהיה לו ללמוד ולא למד דכיון שלא הי' לו ממי ללמוד ע"כ דינו כמו אחר מ"ת שאינו נהרג רק צרעת בא עליו דהא הוי ש"ד ולא אתרו בי' וע"כ אמר ר נחמי' לאותו כו' מזריח לו גלגל חמה אלא שהזריח לו הצרעת ליתן לו אום שדינו כמו אחר מ"ת שנגעים באים עליו. דאלו הי' נדון כמו קודם מ"ת וא"כ לא הי' צרעת בא עליו אלא הי' נהרג אלא שהקב"ה חס עליו מפני שלא הי' לו ממי ללמוד שכל הפעם שנהרג בלא התראה הוא מפני שהי' לו ללמוד והוא לא הי' לו ממי ללמוד]

והנה נדב ואביהוא ידעו שחטאו בלה"ר כמו דאיתא במדרש שם ובסנהדרין (דף נ"ב) וכבר היה משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא אחריהן. אמרו מתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור. וכיון שידעו שחטאו בעון לה"ר רצו לתקן החטא ולהקריב הקטורת כדי שתהא הקטורת מכפרת על עון לה"ר ובזה מיושב המדרש מה היו חסרים המעיל פי' שלפי טעותם מה שרצו לכפר על עון לה"ר בקטורת היה להם ללבוש המעיל דהא הם דברו בפרהסיא וכמו דאמרינן וכבר היה משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא אחריהן וכל ישראל אחריהן וא"כ כיון שחטאו בפרהסיא היה להם לפי טעותם ללבוש המעיל ויבוא דבר שבקול ויכפר על מעשה קול. ור"פ אמר בלבם הרהרו פי' שלא דברו בפרהסיא וכמו דאמרינן בפ"ב דברכות (דף ט"ו) אלא הא דתני לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא ופי' רש"י שלא השמיע לאזנו. וע"כ כיון שדברו בחשאי ע"כ הקריבו קטורת כדי שיבוא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי

והנה אמרינן בפ"ק דברכות (דף ה') נגעים ובנים אינם יסורין של אהבה. ופריך ונגעים לא והתנן כל מי שיש בו א' מארבע מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה ומשני מזבח כפרה הוי יסורין של אהבה לא הוו ואב"א הא לן והא להו ופירש"י דלא"י שצריכין שילוח חוץ לג' מחנות לא הוו יסורין של אהבה. אלא באין לכפר על החטא. בזה יתיישב מה שאמר אהרן א"כ נמצא אתה מפסיד לאחותנו דכיון שאין מי שיטמא אותה א"כ לא תהא טעונה שילוח מתנות ובמאי תתכפר. ועל זה