עמק יהושע חלק ב קסט

דיחזקאל רישא חורבנא וסיפא נחמתא וישעי' כולו נחמתא וע"כ אמר הייתי לשחוק שילעגו עלי הרשעים ויאמרו מדוע לא יתרחש שיאמר פעמים לטובה כמו שאר הנביאים אלא דמתיירא שאולי לא יתקיים הטוב ההוא וא"כ יהיה בחינה על נבואתו וע"ז אמר פתיתני ה' ואפת חזקתני ותוכל כו'

ובזה יתיישב כל הפרשה שהבאתי תחילה דכתיב ויאמר יהושפט האין פה עוד נביא ונדרשה את ה' מאתו ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש א' לדרוש את ה' מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלו טוב כי אם רע ומדוע לא יתרמי שיתנבא עלי לטובה א"ו דמתיירא שאולי לא תתקיים נבואתו וע"כ מתנבא עלי תמיד לרעה שבזה אין בחינה על נבואתו וע"ז אמר ואני שנאתיו פי' שאני איני מחזיקו לנביא האמת ע"כ אמר לו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם ה' ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים כצאן אשר אין להם רועה ויאמר ה' לא אדונים לאלה ישובו איש לביתו בשלום ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם רט ויאמר לכן שמע דבר ה' ראיתי את ה' יושב על כסאו כו'

ותחלה יש לחקור בהא שביארתי שאם מתנבא לרעה אפשר שלא יתקיים זהו דוקא קודם גז"ד אבל לאחר גז"ד למאן דסבירא ליה בפ"ק דר"ה (דף י"ח) דצעקו קודם גז"ד נענין לאחר גז"ר אין נענין וכמו דאמרינן התם היה ר"מ אומר שנים שעלו למטה וחליים שוה וכן שנים שעלו לגרדום לדון ודינן שוה מפני מה זה ירד וזה לא ירד זה ניצול וזה לא ניצול כו' זה התפלל תפלה שלמה כו' ר"א אומר כאן קודם גז"ד כאן לאחר גז"ד וא"כ כיון שגז"ד אינו נקרע א"כ לפ"ז אם יתנבא הנביא שהראו לו במראה הנבואה שהגזירה הוא לאחר גז"ד בודאי לדעת ר"א הנבואה מוכרחת שתתקיים אפי' לרעה דהא גז"ד אינו נקרע ובירושלמי פי"ב דיבמות אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת א"ל עד שלא נתחתם גז"ד רשום משנתחתם גז"ד אמת פי' דקודם גז"ד הוא רשום שיכולים להעביר הגזירה ע"ו תפלה משא"כ לאחר גז"ד, והשתא ניחא דתחלה הראה לירמיה שעושה על האבנים דהיינו קודם גז"ד שיכולים להעביר הגזירה ואח"כ הראה לו בקבוק שנגמר שאם נשבר שלא יוכל להרפא וה"נ לאחר גז"ד קשה לקרוע

והנה אמרינן ברפ"ד דשבועות (דף נ') מחלוקת בשעת מו"מ אבל בשעת ג"ד ד"ה דיינים בישיבה ובעלי דינין בעמידה דהא עדים כגמר דין דמי וכתיב ועמדו שני האנשים. אלמא דגמר דין הוא בישיבה לכן כתוב ויאמר לכן שמע דבר ה' ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו פי' דה' יושב על כסאו הוא בבחי' גמ"ד וכל צבא השמים עומדין עליו מימינו ומשמאלו. ואמרינן וכי יש ימין ושמאל לפני הקב"ה אלא אלו מיימינים עליו ואלו משמאילים עליו פי' מיימינים שמלמדים זכות ומשמאילים מלמדים חובה. והיינו העדות שמעידין עליו וכיון שהוא בבחי' ישיבה הוא גמ"ד

וכתיב ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד כו' ויצא הרוח ויאמר אני אפתנו כ' ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן. ואמרינן בפ"ק דב"מ (דף י"ז) אמר לו צא תן לו ואמר פרעתי נאמן בא מלוה לכתוב אין כותבים ונותנים לו חייב אתה ליתן לו ואמר פרעתי כו'. וכן בפ"ז דב"ק (דף ס"ח) צא תן לו טבח ומכר פטור כו' מ"ט כיון דפסקא למילתי' ה"ל גזלן חייב אתה ליתן לו וטבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה מ"ט כיון דלא פסקה למילתי' כו'. וכן כתבו התוס' בפ"ק דב"מ (דף י"ז) דחייב אתה ליתן לו הוי פסק דין גמור כי אם צא תן לו וכן משמע במרובה. אלמא דגמר דין לא הוי אלא באומר צא תן לו וע"כ כתיב ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן וא"כ כיון שאמר בלשון צא הוי גמ"ד. וע"כ כיון שסיפר מראה הנבואה שהיה באופן גמר דין וכבר ביארתי שהנביא שמתנבא פורעניות בבחי' גמ"ד אפי' גזירה רעה נמי אינה חוזרת כיון דגז"ד אינו נקרע. ע"כ אמר ירמיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר ה' בי פי' שאמר לו שכל מה שאחאב אומר עליו שע"כ מתנבא לרעה כדי שלא יבחן נבואתו משום שהנביא שהתנבא לרעה אפי' אם לא תתקיים הנבואה אעפ"כ אין מזה בחינה. שאולי שב הקב"ה מגזירתו אשר דבר כי נתקבלה התשובה. אבל אם מתנבא בבחי' גז"ד אז ההכרח שתתקיים וע"כ אמר לו לאחר שסופר מראה הנבואה אם שוב תשוב בשלום לא דבר ה' בי משום שראה בבחי' גמ"ד

ובזה יתיישב הא דאמרינן בר"ה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים לפניך שירה בר"ה וביוה"כ. והוא כמו שכתבו התוס' בנדה (דף ע') ע"ש דלישראל קודם גמ"ד נושא פנים אבל לאחר גמ"ד אפי' לישראל נמי אינו נושא להם פנים ע"ש בתוס'. וע"ז אמרו מלאכי השרת מפני מה אין ישראל אומרים לפניך שירה כיון שאתה נושא פנים לישראל בדין א"כ מפני מה אין אומרים שירה וכמו שכתבו התוס' (בנדה שם) על הא דאמרינן בברכות (דף כ') אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתיב בתורתך אשר לא ישא פנים מפני מה אתה נושא פנים לישראל. אמר להם איך לא אשא פנים לישראל אני אמרתי ואכלת ושבעת והם מדקדקים על עצמם עד כזית עד כביצה וע"כ כיון שבאה להם התשובה שהקב"ה נושא פנים לישראל וע"כ אמרו מלאכי השרת מפני מה אין ישראל אומרים שירה. ע"ז השיב להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרו מתים פתוחים לפניו פי' דאימתי נושא פנים היינו דוקא קודם גז"ד אבל לאחר גז"ד אינו נושא פנים. ע"כ אמר להם אפשר מלך יושב פי' בבחי' ישיבה דהיינו גמ"ד ולאחר גמ"ד אינו נושא פנים אפי' לישראל נמי. ובר"ה הוי גמר דין לרשעים ולצדיקים לרשעים לאלתר למיתה ולצדיקים לאלתר לחיים וע"כ לא קא חשיב רק מה שהוא בבחי' ישיבה דהיינו גמר דין. וע"כ אומר מלך יושב על כסא דין פי' בבחי' גמ"ד אינו נושא פנים וע"כ איך יאמרו שירה שאם לא ישוב בתשובה א"כ הרי נגמר דינו לאלתר למיתה ולאחר גמ"ד שוב אינו נושא פנים וע"כ איך יאמרו שירה. ע"כ צריך כל א' לשוב בתשובה שלימה ונחתם בספרן של צ"ג לאלתר לחיים אמן

דרוש ו לעשי"ת

גרסינן בפ"ק דר"ה (דף י"ז) שאלה כו' את ר"ג כתיב בתורתכם אשר לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך נטפל לה ר' יוסי הכהן. אמר לה אמשל לך משל למה הדבר דומה לאדם שנושה בחבירו מנה וקבע לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך הגיע זמן ולא פרעו ובא לפייס את המלך אמר לו עלבוני מחול לך לך ופייס את חבירך. הכא נמי כאן בעבירות שבין אדם למקום כאן בעבירות שבין אדם לחבירו עד שבא ר"ע ולימד כאן קודם גז"ד כאן לאחר גז"ד. ואמרינן בסוף יומא (דף פ"ה) עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו

והנה כתוב (במדבר י"ב) ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית גו' והנה מרים מצורעת כשלג ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים. וכתיב השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות