עמק יהושע חלק ב קסו

בכל יום ע"ז השיב הקב"ה אפשר מלך יושב על כסא דין פי' בבחי' קביעות ולא כמו בכל יום שאינו אלא אם אירע דבר באדם שמעורר הדין עליו. אבל הכא מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו פי' אפי' ספרי חיים נמי מונחים לפניו. ואע"ג שבשנה שעברה כבר נכתב לחיים וא"כ אין זה דבר נוסף אעפ"כ מונחים לפניו ספרי חיים ג"כ וצריך ליתן חיות מחדש מה שאין כן בדין שבכל יום אינו אלא לחדש דבר אם לרעה או לטובה. אבל בר"ה צריך להכתב בספרן של חיים מחדש שבלא"ה מסתלק החיות ממילא וע"כ אמרינן מי לא נפקד כהיום הזה וכל העולם עוברים לפניו כבני מרון. וע"ז אומרים זה היום תחילת מעשיך שצריך ליתן חיות מחדש וע"ז אנו אומרים היום הרת עולם. וכמו דאמרינן בספ"ק דערכין (דף ז') דעובר לית ליה חזקת חיותא עד שנולד וה"נ אין לאדם חזקת חיותא עד שפוסקים לו חיות]

אך הר"ן כתב דהא דאמרינן זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון אתי כר' אליעזר. ואע"ג דתני' בגמ' דחכמי ישראל מונים למבול כר"א ולתקופה כר' יהושע אלמא ס"ל דבניסן נברא העולם איכא למימר דכי מנינן לתקופה כר' יהושע לאו משום דסבירא לן כר' יהושע במאי דאמר דבניסן נברא העולם אלא לפי שבו התחלת האילנות והפירות שכל זה נמשך אחר מהלך החמה התחילו למנות ממנו. וכתב התם הר"ן דבעשרים וחמשה באלול נברא העולם לפי זה הא דאמר ר' אליעזר דבתשרי נברא העולם על גמר ברייתו קא אמרינן דאדם הראשון שבו נגמר העולם נברא ביום ששי דהיינו בא' בתשרי ואמרינן בפסיקתא בר"ה נברא אדם הראשון כו' בעשירית סרח באחת עשרה נידון בשתים עשרה יצא בדימוס אמר לו הקב"ה זה סימן לבניך כו' כך עתידים בניך להיות עומדים לפני בדין כיום הזה פי' כמו שבאדם הראשון כתיב מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה. ואיתא במדרש מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה זה אדם הראשון שהוא גמר חלתו של עולם ונקראת חלה תרומה שנאמר ראשית עריסותיכם פי' כמו שהכשר כל העיסה היא ע"י חלה ובו מתברכת העיסה שנאמר ראשית עריסותיכם כו' להניח ברכה אל ביתך. כן אדם הראשון נברא להיות כל העולמות מתברכין על ידו והוא קלקל והפסיד הטובה ע"פ מעשיו עד שאמר לו הקב"ה בזעת אפך תאכל לחם ומיעט מזונותיו ואע"פ שרצונו של הקב"ה בתחילת הבריאה היה להטיב לו וכיון שראה הקב"ה שאינו יכול לקבל טובה והוצרך למעט מזונותיו וקלקל את האדמה עבורו שלא תשפיע לו טובה וקוץ ודרדר תצמיח לך. והכא נמי בר"ה רואה הקב"ה אם יכול האדם לקבל הטובה אזי הקב"ה משפיע לו טובה אבל אם רואה דבשנה שעברה נתקלקל ע"פ השפעת הטובה ע"כ צריך למעט מזונותיו מפני שהאדם נתקלקל ע"פ השפעת הטובה. וע"ז אנו אומרים זה היום תחילת ממשיך זכרון ליום ראשון פי' שבו נברא האדם ונדון מפני שהשפעת הטובה היא חסרון אליו כך האדם נדון ג"כ בר"ה היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם אם יכול לקבל הטובה אז משפיע לו טובה ואם לאו הקב"ה ממעט מזונותיו כדי שלא יהיה השפעת הטובה חסרון אליו וע"ז נאמר תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו. פי' שנשבר לבנו בתשובה כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. והאי חוק לישנא דמזוני הוא וע"כ צריכים אנו לחזור בתשובה. וכשיראה הקב"ה שלבנו נשבר ואין שפעת הטובה חסרון לנו אדרבא ע"י השפעת הטובה נוכל להכין את לבנו לעבודה ולתורה ולתפלה בודאי הקב"ה ישפיע טובה ונכתב בספרן של צ"ג לאלתר לחיים. וכמו שפירש הרמב"ן שכל טובות האדם נכלל בכלל חיים והיינו אם נחזור בתשובה קודם תקיעת שופר. וכמו שביארתי תקעו בחודש שופר דהיינו שההתחדשות תהיה קודם לשופר ואז יעלו קולות של השופר לרצון לפני ה' להעלות זכרוניהם של ישראל לפניו לטובה

דרוש ה ליום ב של ר"ה

אמרינן בפ"ב דר"ה (דף ל"ב) אמרו מה"ש לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים לפניך שירה בר"ה וביוה"כ אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרים שירה. ויש לדקדק דהא אמרינן בפ"ק דר"ה (דף ט"ז) ג' ספרים נפתחין בר"ם א' של רשעים גמורים וא' של צדיקים גמורים וא' של בינונים. צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה. בינונים תלוים ועומדים מר"ה זכו נכתבים לחיים לא זכו נכתבים למיתה וא"כ אמאי לא קא חשיב הכא רק ב' ספרים. ועוד צריך להבין הא דקאמר מלך יושב על כסא דין מהו לשון ישיבה ה"ל לומר מלך דן את העולם ומה זה שאמר מלך יושב על כסא דין. ותחילה צריך להקדים הכתובים (במלכים א' כ"ב) ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל כו' ויקבוץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אליהם האלך רמות גלעד למלחמה כו' ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש א' לדרוש את ה' מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע כו'. ויאמר לכן שמע נא דבר ה' ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד כו' ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן כו' שימו זה בית הכלא והאכילוהו לחם לחץ כו' עד בואי בשלום ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר ה' בי. והנה רבו הדקדוקים שיש לדקדק בפ' זו דמאי אמר לא יתנבא עלי טוב כי אם רע דאם הנביא מתנבא לרעה מסתמא ה' שלחו להנבא וה' דבר מי לא ינבא ועוד דמה השיב לכן שמעו דבר ה' ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו איזה תשובה נצחת היא עד שהכריח בדבר הזה שנבואתו אמתית שלא יאמר עליו שאינו מתנבא טוב כי אם רע ועוד יש לדקדק על מה שאמר הקב"ה צא ועשה ה"ל למימר עשה כן ובגמ' דרשו צא ממחיצתי כו'

והנה כתיב בירמיה (י"ח) הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת ה' לאמר קום וירדת בית היוצר ושם אשמיעך את דברי וארד בית היוצר והנה עושה מלאכה על האבנים ונשחת הכלי אשר הוא עושה כחומר ביד היוצר וישב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר. ויהי דבר ה' אלי לאמר הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאום ה' רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד כו' ושב הגוי ההוא מדעתו כו' ונחמתי על הרעה כו ואח"כ בפ' (י"ט) כתיב כה אמר ה' הלוך וקנית בקבוק יוצר חרש כו' ושברת הבקבוק לעיני האנשים ואמרת אליהם כה אמר ד' צבאות ככה אשבור כו'. ויש לדקדק דבתחילה אמר לו לילך אל בית היוצר בשעה שהוא עושה המלאכה על האבנים ואח"כ אמר לו לקנות בקבוק שנגמרה מלאכתו

והנה כתיב (איוב ז') מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו. ובפשיטות יש לפרש ע"פ מאי דאמרינן בפ"ק דר"ה (דף ט"ו) בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בר"ה כל באי העולם עוברים לפני כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם כו' ובחג נדונין על המים. ובגמ' אמרינן דר' יוסי סובר דאדם נידון בכל יום ויליף מהא דכתיב ותפקדנו לבקרים ור' נתן אומר אדם נידון בכל שעה. וע"ז אמר איוב מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית עליו לבך ותפקדנו לבקרים פי' שכל הדברים נדונים בד' פרקים וא"כ מה גדלת האנוש כל כך שתפקדנו לבקרים