עמק יהושע חלק א ז

ינקא דנחית ממעי אמיה כן חוות נפשי עלי. וע"כ קראתי שמו עמק יהושע וממעמקים קראתי לה' להושיעני מתורתו הקדושה. כמאמר הכתוב גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ונאמר טוב טעם ודעת למדני וכמו דאיתא בפ"ק דתענית (דף ז') מה מים מניחין מקום גבוה ויורדים למקום נמוך. אף ד"ת אינן מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה. וכמו דאיתא (בירושלמי ס"פ י"ב דיבמות) בני סימנייא אחון לגבי רבי אמרו בעא תתן לן חד בר נש כו' ויהב לון לוי כו' עשו לו בימה גדולה כו'. אתון ושאלון לי' כו' ולא אגיבון כו' א"ל ולמה לא אגיבתון. א"ל עשו לי בימה גדולה והושיבו אותי עלי' וטפח רוחי עלי. וקרא עליו אם נבלת בהתנשא כו'. ובבבלי בפ"ה דעירובין (דף נ"ד) מ"ד ממדבר מתנה כו' אם עושה אדם עצמו כמדבר שהכל דשין בו. תורה ניתנה לו במתנה. וה' ישים חלקנו בתורתו ונמצא יחול לבבינו. ויצילנו משניאות. וכל גיא ינשא אמן ואמן

ומחזיקנא טיבותא לכבוד אדוני אבי מורי המופלג בתורה המפורסם י"א מרבים העוסק בתורה ועבודה. עבודה תמה יראת ה' היא אוצרו. וכל מעשיו לשם שמים חו"נ כקדש"ת כמוה"ר יחיאל נ"י בהרב המאוה"ג הצדיק כמוהר"ר מרדכי זצלה"ה. ומצד אמו הרבנית הצדיקת הוא נכד של הרב הגאון הגדול המפורסם איש מופת קדוש יאמר לו נ"י ע"ה פ"ח כקש"ת כמוהר"ר יחיאל זצלה"ה אב"ד ור"ם דק"ק מינסק בעל המחבר ס' סדר הדורות ועה"כ. על אשר הרגילני מנעורי לעול התורה לחזות בנועם ה'. וגם הוא פקד עלי כעת להוציא חבורי עמק יהושע לאור. זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו. אשר הוא לתועלת לרוות עם ה' הצמאים ומשתוקקים לשמוע דבר הלכה. ובפרט בחלק הדרוש אשר רבים נכספים מאוד לידע הדרוש הבנוי על עיקרי הלכות בבלי וירושלמי וכמו דאיתא (בילקוט פ' האזינו) יערוף כמטר לקחי. מה מטר זה יורד על האילנות ונותן בהם מטעמים לכל א' וא' לפי מח שהוא. בגפן לפי מה שהוא בתאנה לפי מה שהוא. כך דברי תורה כולן אחד. ויש בה מקרא ומשנה הלכות ואגדות. וידעתי כי כל א' וא' לפי מעלתו ימצא בו תועלת. אם בהלכה או באגדה. בהמתקת הדרוש. או בתוכחת מוסר בדברי כבושים. כל א' לומד במקום שלבו חפץ. כמו דאיתא בילקוט (שם) כשעירים עלי דשא. מה שעירין יורדין על העשבים ומעלין אותם. ויש בהם ירוקין. ויש בהם אדומים. ויש בהם שחורים. ויש בהם לבנים. כך דברי תורה. יש בהן רבנן חכמים. ויש בהן כשרים. ויש בהן צדיקים. ויש בהם חסידים. ובירושלמי פ"ק דפיאה ר' ברכי' ור' חייא כו' חד אמר אפילו כל העולם כולו אינו שוה לדבר א של תורה. וחד אמר אפי' כל מצותי' של תורה אינן שוות לדבר א' מן התורה כו' כתוב א' אומר כל חפצים לא ישוו בה. וכתוב א' אומר וכל חפציך לא ישוו בה כו' [ועיין בבבלי פ"ק דמ"ק (דף ט')] ובפ"ג דסוטה (דף כ"א) כי נר מצוה ותורה אור כו' מה אור מאיר לעולם אף תורה מגינה לעולם

והנה נתקיים באא"מ ותגזר אומר ויקם לך. ועל דרכיך נגה אור ואסכים מרן על ידי'. יהי רעוא שימצא יחול לבבו ויאריך ימיו ושנותיו בנעימים ויהי' נכסיו מוצלחים ובית אבי יתברך. ויצליחו בעסקייהו כרצונו ורצון בנו המעתיר מקרב ולב עמק יהושע

גם הנני נותן תשואת חן להמחזיקים בידי ונמנו לדבר מצוה וחתמו לקחת הספר במחיר. ואמרינן בפ"ז דסוטה עתיד הקב"ה לעשות צל לבעלי מצוות בצילם של בעלי תורה מאי טעמא כי בצל החכמה בצל הכסף ואומר עץ חיים חיא למחזיקים בה, ויתברכו כולם ברוך בכלל וברוך בפרט כרצונם ורצון המעתיר מקרב ולב עמק יהושע.