עמק יהושע חלק א ו

וכן (שם) פנים בפנים דבר ה' עמכם כו' ארבעה אפין פנים של אומה למקרא בו' פנים מסבירות לאגדה

ועוד שחלק הדרוש הם דברים המושכין לבו של אדם ומקרבין את לבן של ישראל לאביהם שבשמים. וכמו דאיתא באדר"נ (פ' כ"ט) ר"י בן פנחס אומר כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעם של חכמה. כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא כו'. כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות כו' כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש חלש וזיין בידו. יש בידו זה וזה גבור ומזויין. גם נתבאר כמה ענינים ועיקרי הלכות בחלק הדרוש מה שלא נתבארו בהלכות. כמו דאיתא באדר"נ (פ' ח') עשה לך רב כיצד מלמד שיעשה אדם את רבו קבע וילמד ממנו מקרא ומשנה כו' הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במקרא סוף שיאמר לו במשנה כו טעם שהניח לו בהלכות סוף שיאמר לו בהאגדה. נמצא האדם ההוא יושב במקומו ומלא טוב וברכה

והנני מבקש לכל מעיין בתשובותי שאני דן לפניהם בקרקע והשגתי כמה פעמים על האחרונים, שלא לסמוך עלי למעשה. כמו דאמרינן בירושלמי (ספ"ו דגיטין) רבי כד הוי מקשיי' על דר' יוסי. אמר אנן עלוביי' מקשיי' על דר' יוסי. שכשם שבין קדשי קדשים לבין חולי חולין. כך בין דורנו לדורו של ר' יוסי [ועיין בר"פ ב' דנדה (דף י"ד) בתוס' שם] א"ר ישמעאל בר' יוסי כשם שבין זהב לעפר כך בין דורנו לדורו של אבא. ובבבלי רפ"ה דעירובין (דף נ"ג) א"ר יוחנן לבן של ראשונים כפתחו של אולם. ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סדקית. אמר אביי ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא. אמר רבא ואנן כי אצבעתא בקירה לסברה. ובירושלמי (פ"ק דמ"ק) אנן אפי' רבנן לא חכימין מבארין מתניתין. וא"כ אנן בעניותינו דבצר לבא מה נענין אבתרייהו להשיג על אבות העולם שקדמוני. וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה. ובירושלמי (רפ"ד דתענית) בגין דאתותבת תיבטל'. ע"כ בקשתי שלא לסמוך עלי לעובדא כמו דאיתא בירושלמי (פ"ג דמ"ק) לא ילפינן עובדא מן בר נש זעיר

אולם סמכתי על הברייתא הביאה התוס' בסוטה (דף ל"ו) משל כו' למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים. א' גדול וא' קטן. אמר לקטן העמידני עם הנץ החמה. אמר לגדול העמידני בג' שעות. בא הקטן להעמידו עם הנץ החמה ולא הניחו גדול. אמר כו' והקטן אמר כו' מתוך שהי' עומדין צוהבין ננער אביהן. אמר להן בני מכל מקום שניכן לא כוונתם אלא לכבודי. אף אני לא אקפח שכרכם. וכן במקומות שהשגתי על האחרונים. מיני ומינייהו יתקלס עילאה. ובירושלמי (פ"י דסנהדרין). אם שמעת דבר מפי קטן ישראל והנייך. אל יהי בעיניך כשומעו מפי קטן אלא כשומעו מפי גדול. ולא כשומעו מפי גדול כו' אלא כשומעו מפי רועה. ואין רועה אלא משה. כו' ולא כשומעו מפי רועה אלא כשומעו מפי הגבורה כו'

עוד בקשתי מן המעיין שידקדק היטב בחבורי זה. הכי קראתי שמו עמק יהושע על כי מימיו עמוקים. ואיש תבונה ידלנה. ואם אחרי העיון והדקדוק ימצא שגיאה. אזי אם אפשר שיודיעני. אודה ולא אבוש. כמו דאמרי' בירושלמי (ספ"ק דחגיגה) הכין כתב לי' הרי שלחנו לבם אדם גדול. ומהו גדולתו שאינו בוש לומר לא שמעתי [וכל כי האי מילתא נימא אינש ולא נישתק. כי מין האנושי לא ימלט משגיאות. כמו דאמרינן בירושלמי (פ"ג דיומא) וכי ר' טרפון אביהם של כל ישראל לא טעה בין תקיעות הקהל לתקיעת קרבן. וכן בבלי בזבחים (דף ע"ז) תורה תורה. אימרא בדיכרי מיחלפי לך. ובגיטין (דף מ"ג) והמכשלה הזאת כו' אין אדם עומד על ד"ת אלא א"כ נכשל בהן וכן בב"ב (דף קכ"ו) דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי. וכה"ג פעמים רבות בש"ס] ואם צדקתי אשיב על דבריו. [רק שיהי' לשם שמים ולא לקנתר, שלהם אין צריך להשיב כמו דאמרינן בקידושין (דף נ"ג) אל יכנסו תלמידי ר' מאיר לכאן. מפני שקנתרים הם ולא ללמוד תורה הם באים. וכן בפ"ח דב"ב (דף קי"א) גוד לית דין צבי למילף. ובירושלמי (פ"ה דפסחים) מסורת כידי מאבותי שלא ללמוד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי. שהן גסי רוח ומעוטי תורה [וכה"ג בבלי בפסחים (דף ס"ג) אין נדונים לא ללודים כו' ועיין בירושלמי פ"ק דסנהדרין מפני מה אין מעברין בהן מפני שהן גסי רוח כו'] וכעת אנא מצלי קדם רבון עלמא (כמו דאיתא בירושלמי (פ"ד דברכות)) יהי רצון מלפניך ה' אלהי כו' שלא תעלה שנאתנו על לב אדם ולא שנאת אדם תעלה על לבנו. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם כו'. ותהא תורתך מלאכתנו כל ימי חיינו. ויהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל

ברם כגון דא ודאי צריך לאודועי. שעיקר כוונתי בתשובות היינו לבאר כמה כללים ועיקרים בש"ס בבלי וירושלמי ולא ללמד על עצמ' אלא ללמד על הכלל כולו. וכמו דאיתא (בילקוט פ' האזינו) ר' יהודה אומר לעולם הוי כונס דכרי תורה כללים שאם אתה כונסן פרטים מייגעים אותך. ואין אתה יודע מה לעשות. משל לאדם שהלך כו' לנצרך מאה זוז מאתים זוז הוצאה נוטלן פרט מייגעין אותן ואינו יודע מה לעשות. אבל אם מצרפן ועושה אותן סלעים כו'. וכן מי שהלך כו' וצריך ק' מנה כו' אם מצרפן סלעים מייגעין אותו כו' אבל אם מצרפן ועשה מהן דינרי זחב פורט ומוציא בכל מקום שירצה

והנה לא גבה לבי ולא רמו עיני כו' נפשי כגמול עלי אמו כו' כמו דאיתא בירושלמי (פ"ב דסנהדרין) כהן