עמק יהושע חלק א ה

נכוחות מהש"ס בבלי וירושלמי לדמות מילתא למילתא וכמו דאמרינן בב"ב (דף ק"ל) והא כל התורה כולה דמוי מדמינן. ובירושלמי (פ"ג דר"ה) ד"ת עניים במקומן ועשירין במקום אחר. ובכמה מקומות הארכתי הרבה. מענין לענין באותו ענין. וכמו דאמרינן כירושלמי (רפ"ז דברכות) אין תימר אין למידין אזוב מברכה ואנו חזינין רבנן קיימין בסוכה וילפי מטיט הנרוק [וכמו דאיתא בבבלי פ"ק דסוכה (דף י"ט)]. וכן בירושלמי (פ"ק דיומא) בעי למידין מדת הדין מעשרון. אשכח תני למידן מדת הדין מעשרון. [וכה"ג בבלי פ"ט דב"ב (דף קמ"ג)]. ובאופן זה הלכתי בתשובותי. עד שכל תשובה כלולה בש"ס בבלי וירושלמי מכמה ענינים הלכתא גיברתא איכא למשמע מינייהו וקראתי שמו עמק יהושע כמו שדרשו חז"ל בפ"ק דמגילה (דף ג') וילן יהושע כו' שלן בעומקה של הלכה. וכמו דאיתא במדרש חזית לבאר עמוקה מלאה מים והי' מימי' צוננים ומתוקין וטובים כו' בא אדם אחד וסיפק לה חבל בחבל ומשיחה במשיחה ודלה ממנה. התחילו הכל דולין ושותין. וכן אני בעז"ה דליתי מים מבארות עמוקות ע"פ ראיות חבילות נכוחות למוצאי דעת

אך שמעתי רבים וכן שלמים אומרים מי יתן ויכתבון מילי בספר ויוחקו מדרשותי אשר דרשתי בעז"ה בשבתות ויו"ט דבר בעתו עריבים לשומעיהם. ועושים אזניהם כאפרכסת לקנות להם לב מבין. ואמרינן בספ"ז דסוטה (דף מ') ר' אבהו ור' חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא. ר' אבהו דרש באגדתא. ר' חייא בר אבא דרש בשמעתא. שבקו כ"ע לר' חייא בר אבא ואזול לגבי דר' אבהו כו'. משל לשני בני אדם א' מוכר אבנים טובות וא' מוכר מיני סדקית. על מי קופצין לא על זה שמוכר מיני סדקית. ובירושלמי (סוף הוריות) אמרינן חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו. חכם בעיניו איש עשיר זה בעל תלמוד. ודל מבין יחקרנו זה בעל אגדה. לשנים שנכנסו לעיר. ביד זה עשתות של זהב. וביד זה פרוטרוט. זה שבידו עשתות של זהב אינו מוציא וחי' וזה שבידו פרוטרוט מוציא וחי'. ע"כ אמרתי אימא לכו מילתא דשוי לתרווייכו לחבר לזה חלק א' מדרשותי אשר דרשתי בתוכחת מוסר בשבתות ויו"ט ולעתים מזומנים

אמנם לא הלכתי בדרך הכבושה של הדרושים הבנוים על אדני החקירה. ומפסקי לקראי. וי"ו דכתיב אאופתא קאמרי. ושבקי לקרא דדחיק ומוקי אנפשי' וכמו דאמרינן בירושלמי (ספ"ג דמעשרות). ר' זעירא ור' אבא בר כהנא הוי יתבי. והוי ר"ז מקנתר לאילין דאגדתא כו'. א"ל ר' אבא בר כהנא למה את מקנתר להון. שאל ואינון מגיבין לך. א"ל מהו דכתיב כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור. א"ל כי חמת אדם תודך בעוה"ז שארית חמות תחגור בעוה"ב. א"ל או נימר כי חמת אדם תודך בעוה"ב שארית חמות תחגור בעוה"ז. כו' א"ר זעירא היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום. ובירושלמי (רפט"ז דשבת) אמר ריב"ל אנא מן יומי לא אסתכלית בספרא דאגדתא כו'. [אך באמת דהתם קאי מענין כתיבת אגדות. וכדמשמע התם להדי' ע"ש. ועוד דהא אמרינן בספ"ה דב"ק (דף נ"ה) כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ר' יהושע בן לוי שהיה בקי באגדה, וכן בירושלמי (רפ"ד דמגילה) אמר ר' יהושע בן לוי עליהם ועליהם כו' מקרא ומשנה ותלמוד ואגדה כו' כבר נאמר למשה מסיני כו' אלא ודאי דהתם קאי לענין כתיבת אגדות. משום דברים שבע"פ אי אתה רשאי לכותבם. אך אנן סמכינן אהא דאמרינן בבלי פ"ה דגיטין (דף ס') דר' יוחנן וריש לקיש מעייני בספרי דאגדתא כו'. ואפי' באגדה נמי אמרינן משום דלא אפשר עת לעשות כו'. וכן ברפ"ד דתמורה (דף י"ד) ע"ש]. ע"כ בניתי דרשותי על הקדמת הש"ם ותוס' בבלי וירושלמי. תפוחי זהב במשכיות כסף. ובחדא מחתא מחתינהו עולים בקנה אחד. וכמה דרושים ביארתי ע"פ מה שביארתי בחלק התשובות חלק א'. וכמו שביארתי בדרשותי חלק ב' בדרוש א' בענין מחילה דמעיקרא ומחילה דלבסוף וזהו ע"פ מה שביארתי בחלק א' בתשובה סימן ה' ע"ש. [וכן ביארתי שם דירושלמי שאלו לחכמה כו' ע"פ מה שביארתי בתשובה (סי' י"ט) בענין קיימו ולא קיימו כו' במכות (דף ט"ו) שהתראת ספק אינו אלא אם הספק בחטא ולא בעונש החוטא ע"ש]. גם בדרוש ב' ביארתי הא דאיתא בספ"ג דנדה משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע. ע"פ מה שביארתי בחלק א' בתשובה סימן כ"ד דנזירות דמי לנדר ולא לשבועה. והשגתי על האחרונים. וכן בדרוש ז' ביארתי המדרש איכה מה אעידך. כמה נביאים העדתי בכם. ע"פ מה שביארתי בעדות מיוחדת בחלק א' בתשובח סי' י"ג. תן לחכם ויוסיף עוד. ומזה ידין על השאר

ע"כ יראה המעיין גם בחלק התשובות גם בחלק הדרושים. הדא ילפא מההיא וההיא ילפא מחדא. דא ודא אחת היא. והיו לאחדים בידו. כי כלם נתנו מרועה אחד. אל אחד נתנם פרנס אחד אמרן. מפי אדון כל המעשים ב"ה. וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ב דסנהדרין) ר' לוי היה עבר פרשתא והוי ר' זעירא מפקיד לחברי' עלון ושמעין קלי' דר' לוי דרש דלית אפשר לי' דהוא מפקא פרשתא דלא ריבוון כו'. ושמע ר' זעירא ומר אוף באגדתא אית ריבוון. ובכמה מקומות שמתי פנים מסבירות והמתקתי הסברא בחלק הדרוש יותר מבתשובות. בכדי להסביר הדרוש במאי דדמי לי'. להבין דבר מתוך דבר. וכמו ראיתי במס' סופרים (פ' ט"ז) וותיק בהתלמוד וסבר באגדה.