עמק יהושע חלק א טז

מקרה לא התירו. משא"כ בפסח שחל להיות בשבת. כיון שהוא נמי על דרך דיחוי. ואפ"ה דחי שחיטה שהיא אב מלאכה. כש"כ חתיכת יבלתו דאסור מדרבנן. כיון ששניהם, על דרך דיחוי (ועיין בהירושלמי דפסחים א"ר עקיבא לא אם אמרת בשחיטה שאי אפשר כו' והבאתיו לעיל) אך באמת מה שכתב שם הקב"מ דקאי לענין חתיכת יבלתו הוא דחוק למעיין שם. ועוד מהו בשיטתך. ע"כ נ"ל דהקוש' היא דהכי ה"ל לרבי למימר לר"י חגיגת יו"ט בשיטתך תוכיח שר"א מתלמידי ב"ש וכמו דאיתא כמה פעמים בירושלמי דר"א שמותי כמו שהביאו התוס' רפ"ד דביצה (דף ל"ד) ובפ"ק דנדה (דף ז') וב"ש סברי בחגיגה דאין סומכין עליהם. ע"ז אומר דה"ל לר"י למימר לר"א חגיגת יו"ט בשיטתך תוכיח שהתירו בו משום מלאכה דהיינו השחיטה. ואסרו בו משום שבות דהיינו הסמיכה. אלמא אע"ג דשחיטה שהיא אב מלאכה דוחה. וסמיכה הוא משום שבות אינו דוחה והכא נמי לענין הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום. אע"ג דשחיטה שהוא אב מלאכה דוחה אעפ"כ הני דשבו' לא דחי וא"ש ודו"ק

הרי נתברר החילוק שבין כלאים בבגדי כהונה לכלאים בציצית דכלאים בבגדי כהונה הוא בתורת היתר. וכלאים בציצית הוא בתורת דיחוי וע"כ אינו דוחה אלא בשעת המצוה כן נ"ל

סימן ב

שאלה מי שאין לו ציצית להטיל בבגדו אם רשאי ללבוש הבגד בלא ציצית מדאורייתא כיון דאנוס הוא דאין לו ציצית. או אינו רשאי ללבוש הבגד מדאורייתא. וגם בשבת שאינו יכול להטיל הציצית בבגד. אם יכול ללבוש או לא

תשובה הב"י בטור (או"ח סי' יג) כתב וז"ל כתוב במרדכי אומר ה"ר שלמה מדרוייש שאם נפסק לאיש חוט של טלית בשבת. שאסור ללובשו עד שיתקן אותו. שאם לובשו עובר בעשה. והשיב ר"י דליתא כדמוכח בשמעתין כו' לכך נראה לר"י דמ"ע דציצית אינו אלא להטיל בו ציצית כשילבשנו. ולא אמר הכתוב בלשון לא תלבש בגד שים לו ד' כנפים בלא ציצית דאז ודאי הי' הדין עמו. אלא מ"ע גרידא להטיל בו ציצית. ומ"מ אין הטלית אסור ללבוש. וגם אינו עובר. כיון שאין עתה יכול להטיל בו שהוא שבת. ובחול ודאי עובר כל שעה שלובשו בעשה דהטיל בו ציצית עכ"ל. והמ"א כתב ופשוט דעכ"פ איסורא דרבנן איכא דלא כע"ת

ונראה לי להביא ראי' דאסור מהא דאמרינן בסוף פ"ג דמנחות (דף לז) ארבע ציציות מעכבין זא"ז שארבעתן מצוה אחת. ר' ישמעאל אומר ארבעתן ארבע מצות. וקאמר הש"ס מאי בינייהו. אמר רב יוסף סדין בציצית איכא בינייהו. רבא בר אבינא אמר טלית בעלת חמש איכא בינייהו. רבינא אמר דרב הונא איכא בינייהו דאמר רב הונא היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה בשבת חייב חטאת. ולכאורה קשה דמאי קאמר מאי בינייהו. הא טובא איכא בינייהו. דלרבנן דאמרי ארבעתן מצוה אחת. וא"כ אם אין לו רק ג' ציצית. אז אינו מחויב להטיל אף הג' כיון דארבעה ציצית מעכבין זא"ז. אבל לר' ישמעאל דאמר דארבעתן ארבע מצות הן. וא"כ אם אין לו רק הג' ציצית מחויב להטיל הג'. וכה"ג אמרינן בפ"ד דמנחות (דף מד) גבי תפילין של יד ושל דאש אלא מאן דלית לי' תרי מצות. חדא מצוה נמי לא ליעביד. וכן בכל הני דאמרינן דמעכבות או אינם מעכבות הוא רק לענין זה דאם אין לו רק מצוה אחת. אם צריך לעשותה או לא. ומאי שקלו וטרו אמוראי בזה. אלא ודאי דהיינו דווקא גבי תפילין דהוי חובת הגוף. הוא דאמרינן דכיון דתפילין של יד אינה מעכבת את של ראש. ע"כ אפי' אם אין לו רק תפילין של יד מחויב להניח משום דחובת הגוף הוא. אבל גבי ציצית דאפי' ר' ישמעאל דאמר דארבעתן ארבע מצות. אעפ"כ אסור ללבוש הטלית אם אין לו ד' ציצית. משום ביטול המ"ע של קרן רביעית. אם אין לו רק שלש ציצית. והשתא בין לת"ק דאמר דארבעתן מצוה א'. ובין לר' ישמעאל דאמר דארבעתן ארבע מצות הן. אסור ללבוש הטלית אם אין לו ארבע ציצית. רק דלת"ק דארבעתן מצוה א' מבטל לגמרי למ"ע של ציצית. ולר' ישמעאל משום ביטול העשה של קרן רביעי. אם אין לו רק שלש ציצית. והשתא א"ש מה דקאמר הש"ס מאי בינייהו. ומשני אמר רב יוסף סדין בציצית איכא בינייהו כו'. וכ"ת א"כ מאי משני רב יוסף סדין בציצית א"ב רבינא אמר דרב הונא איכא בינייהו דאמר רב הונא היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה בשבת חיוב חטאת כו' ואיך קאמר דסדין בציצי' איכא בינייהו. דהיינו אם אין לו רק שלש ציצית לר' ישמעאל דאמר דארבע מצות הן דחי כלאים. ולרבנן לא דחי כלאים. והא בלא"ה אסור ללבוש אפי' לר' ישמעאל משום דמבטל לעשה דציצית של קרן רביעית. וכן תקשי נמי דאיך קאמר רבינא דרב הונא א"ב דאמר רב הונא היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה בשבת חייב חטאת. דלת"ק אסור ללבוש בשבת ולר' ישמעאל מותר ללבוש בשבת. תיפוק לי' דבלא"ה אסור ללבוש משום ביטול מ"ע בקרן רביעית כמו שביארתי. וא"כ מוכח לכאורה בהיפך דמותר ללבוש טלית בלא ציצית אע"ג דמבטל לעשה כיון דלית לי' והוא אנוס. וכמו שהביא הב"י מה שכתוב במרדכי בשם ר"י דבשבת כיון דאינו יכול להטיל ציצית מותר ללבוש הטלית בלא ציצית. וכן בחול אם אין לו ציצית בעיר כמו שכתב המ"א. זה אינו דהכא מיירי כגון שהלך לר"ה ונפסקה ציצית. וא"כ מצד ביטול העשה דציצית אין לו לפשוט דזהו שב ואל תעשה כמו דאמרינן בפ"י דיבמות (דף צ') דסדין בציצית מקרי שב ואל תעשה וגדול כבוד הבריות שדוחה בשב ואל תעשה כמו דאמרינן בפ"ק דברכות אבל מצד כלאים בציצית הוי קום ועשה וצריך לפשוט. וכן אם יצא בשבת ונפסקה ציצית א'. וא"כ מחמת מ"ע דציצית א"צ לפשוט. אבל מחמת דהוי משוי בשבת צריך לפשוט דהוי קום ועשה. אבל לכתחילה אסור ללבוש טלית בת חיובא אם אין לו ארבע ציצית. אפי' לר' ישמעאל נמי משום ביטול העשה דאינך ציצית. וע"כ לא קאמר הש"ס דאיכא בינייהו אם אין לו ארבע ציצית דאפי' לר' ישמעאל נמי אסור ללבוש משום ביטול העשה דאינך ציצית

אך לכאורה זהו דווקא אי אמרינן דציצית חובת גברא הוא. וע"כ ליכא נפקותא בין ר' ישמעאל לת"ק. דאפי' לר' ישמעאל אסור ללבוש הטלית אם אין לו רק שלש ציצית משום ביטול מ"ע בקרן רביעית. אבל אי אמרינן דציצית חובת מנא הוא. יש נ"מ בין ת"ק לר' ישמעאל דלת"ק אינו חייב להטיל השלש ציצית כיון דארבעתן מצוה א'. ולא מהני מה שיטיל בבגד השלש ציצית. ולר' ישמעאל דאמר ארבעתן ארבע מצות צריך להטיל הג' ציצית בבגד לקיים מצות ציצית בשלשה כנפות. ועל הכנף הרביעי אנוס הוא. ורחמנא פטרי'. והשתא מוכח דסוגי' דשמעתא כמ"ד ציצית חובת גברא הוא. וכמו שפסקו הפוסקים. וע"כ ליכא נפקותא דאפי' לר' ישמעאל אסור ללבוש משום דמבטל למצות עשה של קרן רביעית [ויש לדקדק בהא דאמרינן בספ"ג דמנחות (דף ל"ז) אמר ר"י אמר שמואל הלכה כר'