עמק יהושע חלק א קכא

כיון דאין שם מלאכה עליו וע"כ מותר לשרוף ביו"ט וע"כ דריש ומועד צאתך ממצרי' אתה שורף ור"י ס"ל דאסור לשרוף ביו"ט משום דס"ל דהבערה לחלק יצאת וע"כ דריש ועד מתי אתה אוכל והולך עד מועד צאתך ממצרים עכ"ד הוא תמוה דהא בפסחים (דף מ"ו) תנן כיצד מפרישין חלה בטומאה ר"א אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה אלמא דסבירא ליה דאסור לשרוף קדשים ביו"ט אלמא דס"ל דהבערה לחלק יצאתה]

ומכל מה שביארתי נתברר דאם מלו תוך שמונה א"צ להטיף ד"ב ולא משום דקיים המצוה אלא משום דדומה לקטן שנולד כשהוא מהול שא"צ להטיף ד"ב. אלא דהתם צריך להטיף ד"ב משום ס' ערלה כבושה והכא דלא שייך ע"כ א"צ הטפת ד"ב ואם הוצרכו למולו תוך ח' מפני הסכנה אין נ"מ בין ישראל לא"י כיון דלא הוי מצוה כלל ואפי' אם נימול בליל ח' נמי א"צ הטפת ד"ב כמו שביררנו דלילה הוי מחוסר זמן והוי כמו שנימול בתוך שמונה

אחר זה מצאתי להדיא בירושלמי (פי"ט דשבת ה"ה) אחזתו חמה ממתינין לו ל' יום מהו להאכילו חלב תרומה מהו לסוכו שמן של תרומה נשמיענה מן הדא כהן ערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה נשיהן ועבדיהן כו' ור' אחא בשם ר' תנחום ב"ר חייא אין ערלה אלא מיום השמיני ולהלן כו' ליל שמיני מה את עביד ליה כמה דתני ליל שמיני נכנס לדיר להתעשר הדא אמרה ליל שמיני כשמיני ותני כן כל ז' הימים מותר להאכילו חלב תרומה ולסוכו שמן של תרומה עכ"ל הירושלמי וא"כ חזינן דערלה שלא בזמנו לא הוי ערלה וכן מספקא ליה בירושלמי הא דליל שמיני שאסור למולו אם הוא מחוסר זמן ולא הוי ערלות או שהגיע הזמן והוי ערלה אלא שאסור למולו מחמת לילה

ואע"ג דמסיק דלילה לא הוי מחוסר זמן אעפ"כ א"ש מה שביארתי לעיל דלילה הוי מחוסר זמן ואם מלו בלילה נמי כנימול תוך שמונה וע"כ מייתי במגילה הדרשא דוביום השמיני שהוא על מילה שלא בזמנה משום דפלוגתא היא בש"ס דילן כמו שביארתי לעיל והרמב"ם פסק דלילה מחוסר זמן כמו שביארתי [ואע"ג דקיי"ל דליל שמיני נכנס לדיר להתעשר וא"כ משמע מזה דלילה לא הוי מחוסר זמן כמו דפשיט בירושלמי וכן בש"ס דילן בפ"ק דזבחים ודף רב) ר"פ אמר אפי' תימא מאורתא לילה אינו מחוסר זמן דתני דבי ר' ישמעאל ליל שמיני נכנס לדיר להתעשר אלמא דלילה לא הוי מחוסר זמן איכא למימר דזהו דוקא לענין שיהא הקדושה נתפסת ולא הוי דיחוי תדע דהא ר"פ אית ליה בפ"ק דמנחות (דף הי) דאפילו ביום הוי מחוסר זמן דפריך התם ר"פ על הא דמשני התם קא סבר ר"ל אין מחוסר זמן לבו ביום מהא דתניא הקדים דם חטאתו לאשמו לא יהא אחר ממרס בדמה כו' ואי אין מחוסר זמן לבו ביום יהא אחר ממרס בדמה והדר לקריב והשתא משמע דר"פ גופיה סבר דיש מחוסר זמן לבו ביום וכ"ש בלילה דלא מטא זימניה להקריבו. אלא ודאי דהא דאמרי התם לילה אין מחוסר זמן היינו דהקדושה נתפסת. וכן ביומא (דף כ"ט) קא סבר לילה אין מחוסר זמן אבל לא לדבר אחר. ובאופן זה כתבו התוס' במנחות (דף ה')

וכן משמע מהכ"מ שהקשה על הרמב"ם (בפ"ו דבכורות ה' י"ד) שכתב הכל נכנסין לדיר להתעשר כו' חוץ מן הכלאים והטריפה והיוצא דופן ומחוסר זמן. וכתב הכ"מ ודע דאמרינן בפ"ק דזבחים ליל שמיני נכנס לדיר להתעשר ואיני יודע למה השמיטו רבנו עכ"ל. ולכאורה לא קשה מידי דהא אמרינן בס"ק דזבחים (דף י"ב) דלילה אין מחוסר זמן דתני דבי ר' ישמעאל ליל ח' נכנס לדיר להתעשר וא"כ כיון שהרמב"ם פסק דלילה מחוסר זמן א"כ ניחא שפיר מה שלא הביא הא דר' ישמעאל דליל שמיני נכנס לדיר להתעשר אלא ודאי דב' דברים הן כמו שהוכחתי ואפי' אם נאמר דבחדא מחתא מחתינהו וע"כ לא הביא הרמב"ם הא דר' ישמעאל עכ"פ סבירא ליה להרמב"ם דלילה מחוסר זמן וע"כ אם מלו בלילה הוי נמי כמו שנימול תוך שמונה וא"צ להטיף ד"ב]

והירושלמי דקאמר מן מם דתני ליל שמיני נכנס לדור להתעשר הדא אמרה ליל שמיני כשמיני הוא משום דסובר דלילה לא הוי מחוסר זמן. וכמו דאמרינן בירושלמי (ספ"ב דנזיר) לענין אם מיחשב כחדא נזירות כשנולד לו בן דקאמר התם הגט עצמך שנולד בלילה הרי אינו ראוי להביא קרבן (פי' ואם כן הוי כחדא נזירות) ומשני ראוי הוא לילה הוא שגרמה הרי שנולד בשבת הרי אינו ראוי להביא קרבן ראוי הוא שבת הוא שגרמה עכ"ל הירושלמי. אבל הרמב"ם שפוסק דלילה הוא מחוסר זמן ע"כ מי שנימול בליל שמיני הוי כמו שנימול בתוך שמונה וא"צ להטיף ד"ב כן נ"ל. [ודע שבמה שביארתי יתבאר הירושלמי אשר הוא תמוה מאד. דאמרינן התם ובספי"ט דשבת) יעקב איש כפר גברייא שאל לר' חגייא מעתה נולד ביה"ש נימול בין השמשות א"ל אילו הוינן אנא ואת עלין בחד תרע דלמא הוין יכולין מכוונא עכ"ל הירושלמי. ופי' הקב"ע שקושיתו קאי אנולד ביה"ש של שבת שימול אח"כ בביה"ש של שבת הבאה דממ"נ אם הוא עדיין יום א"כ נולד בשבת העבר ביום ושפיר מחללין שבת ואם נולד בשבת העבר בלילה א"כ הוא עתה לילה ג"כ ויכול למוהלו דהא חול הוא וע"ז השיבו ואילו הוין אנא ואת עלין בחד תרע דלמא הוין יכלין מכוונא פי' דדלמא תחילת שקיעת יממא וסופו לילה. והקשה הק"ע דדלמא לילה הוא ואסור למול אותו דאף מילה שלא בזמנה אינה אלא ביום ותירץ דס"ל דמתניתין אתי ככ"ע ור' ישמעאל סובר דמילה שלא בזמנה אפילו בלילה. ודברים אלו אין להם שחר כלל דמה תירץ דס"ל מילה שלא בזמנה היא אף בלילה דמ"מ כיון שנולד בשבת העבר בלילה לא מטי זימניה עד למחר דכתיב וביום השמיני ימול בשר ערלתו ומשנה שלימה שנינו בספ"ב דמגילה אין קורין את המגילה ולא מלין כו' עד שתנץ החמה ומפרש בגמ' משום דכתיב וביום השמיני ימול בשר ערלתו וא"כ איך ימול אותו ביה"ש דילמא הוא לילה וכשנולד היה ג"כ לילה וא"כ אכתי לא מטא זימניה עד למחר שצריך למולו דמילה בזמנה היא ואינה אלא ביום לכ"ע. ואם נפרש דכוונת הירושלמי הוא דמ"מ כשנולד בין השמשות מספיקא ימולו אותו בבין השמשות דדלמא נולד ביום וכשימול אותו בין השמשות הוא גם כן יום וכ"ת דדלמא והוא לילה ע"כ יטיף למחר ד"ב עכ"פ מספיקא צריך למולו ביה"ש לצאת ידי ספק של מילה בזמנה דא"כ מה תירץ אילו הוינא אנא ואת עלין בחד תרע דילמא הוין יכולין מכוונא דמ"מ צריך למולו לצאת ידי ספק של מילה בזמנה אבל לפי מה שביארתי יתיישב שפיר דלדעת הירושלמי דסבירא ליה דלילה לאו מחוסר זמן א"כ מכי מטא ליל שמיני הוי ערל אלא שאין מילה בלילה אבל אם מלו בליל שמיני לפ"ז יש תקנה בהטפת ד"ב דכיון דהוי ערל אלא שנימול שלא כהוגן צריך להטיף ד"ב אבל אם נימול תוך שמונה הוי כמו שלא היה לו ערלה מעולם וא"צ להטיף ד"ב וגם אין לו תקנה בהטפת ד"ב כיון שלא היה ערלה מעולם וכמו שביארתי תחילה באריכות. וע"כ נראה לי דהך דיעקב איש גבריי' דשאל לר' חגייא צריך לגרוס שם בתר דקאמר התם אין ערלה אלא ביום השמיני כו' ובעי ליל שמיני מה את עביד ליה ופשיט ליה ממה דתני ליל שמיני נכנס לדיר להתעשר הדא אמרה ליל שמיני כשמיני ותני כן כל ז' הימים מותר להאכילו חלב תרומה ולסוכו שמן של תרומה ע"ש וע"ז שאל יעקב איש כפר גבריי' לר' חגייא מעתה כו' (דלפי הגירסא דגריס התם אין לו שייכות למה שבתחילה ואינו מיושב כלל הלשון מעתה. פ"כ מקומו לאח"כ). ושאל לו מעתה פי' דלילה לא הוי מחוסר אמן ואם נימול שלא כהוגן יש לו תקנה דיש עליו דין מילה כיון דהוי ערלה אלא שנימול שלא כהוגן ויש תקנה בהטפת ד"ב וע"כ שאל דמי שנולד ביה"ש יהא נימול ביה"ש פי' אפילו בחול משום דלמא נולד ביום ויהא נימול עתה ג"כ ביום והוי נימול בזמנו ויצא ידי ספק מילה בזמנה וכ"ת דלמא הוי לילה ונולד בלילה וצריך להמתין עד למחר אעפ"כ הוא נימול כהוגן כיון דבלילה יש שם ערלה דלילה לא הוי מחוסר זמן אלא דצריך להמתין עד למחר משום דאין מלין בלילה אעפ"כ ימול אותו משום ס' דמילה בזמנה דיקיים המצוה בזמנו ואפי' אם הוא לילה הרי נימול כהוגן אלא דפסול משום לילה ומילה בזמנה עדיפא טפי. ואפשר דס"ל להירו' כדעת הפוס' דס"ל דאם ניעול כהוגן אלא דמלו בלילה א"צ הטפת ד"ב. וכה"ג אמרי' בירו' (סס"ב דמגילה) לענין עומר מקצירת היום מה את עביד ליה כקצירת הלילה או כבא מן העליה אין