אלה המצות פו

מקרא מרובה. והלכה מועטת. יש מקרא מועט והלכות מרובות. ומי שהוא מבני אברהם יצחק וישראל ומתלמידיו של מרע"ה שעמדו רגלי אבותיו על הר סיני מאמיני' בני מאמיני' שקבלנו האמת במה שהוא אמת אין מהרהרים עליו. מטעם הכמוס ומקובל וידוע אצל חכמי קבלת האמת שקבלו בתירוץ דבר זה. וכל כיוצא בו. הט אזנך ושמע דברי חכמים וחידותם. דלפי שכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה. ולפי סוד השם ההוא היה צריך הכתוב לקצר או להאריך או לשנות. מכוונת פשטי הכתובים. כי התורה היתה כתובה לפניו דרך שמותיו ית' בלא פיסוק תיבות ולא ניקוד ולא טעמים וקריאתה היתה קריאה רוחנית. לא גשמית. ולכן המלאכים היו מקטרגים בנתינתה לתחתונים. שנאמר אשר תנה הודך על השמים עד שאמר להם הקב"ה. שיש לתורה קריאה גשמית גם כן. וחזרו והודו שנאמר מה אדיר ש בכל הארץ וזכיתי ומצאתי כדברי אלה אשר כתבם האלקי מוהרדב"ז ז"ל בספרו מצודת דוד. וסיים דבריו באומרו דקרוב אצלו שלזה נתכוון רבינו סעדיה גאון ז"ל שכתב בס' האמונות וז"ל אלו דברה תורה כל עניינה בלשון כוללת ובכוונה אחת לא יכלל בו לדעת כל סתרי החכמה והבינה שהתורה כוונה בחכמה אע"פ שלא פירשה. כי דברי תורה יש להם פנימי וחיצון גלוי ונסתר. כמו שנאמר אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי עכ"ל. ועוד סיים דב ז"ל ואע"פ שלא יהיה כוונת הרב כן מ"מ מ"ש הוא אמת בנוי על עיקרי התורה ויתורצו בו כמה קושיות שיש בזה וכיוצא בו דהרי יש כמה מלות יתרות ולא מצאו להם צריכות. כגון שור דבור. ושה דאבדה. ורבים כאלה

והוי יודע שאמרו בעלי הסוד. כי החוטא ביד או בעין פוגם בדוגמתו למעלה כמ"ש בפסוק כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו ודעהו. מה עושה הקב"ה. מביא רשע אחר. ומסמא עינו למטה. מדה כנגד מדה. ולכן כתיב בתורה עין תחת עין. וזהו טעם שנותן דמים ולא עין. כי שליח לדבר עבירה הוא. אבל עדיין לא נשלם עונו. לכן הקב"ה ואשר בידו נפש כל חי. ורוח כ בשר איש. מזמנם לפונדק אחד. ומגלגל הדבר שיבאו שניהם. ומי שהוכה יכה. לקיים מ"ש תורה עין תחת עין. ונותן לו דמים שחייב לו מבראשונה. והרי ע"י זה נמצאו משפטי ה' אמת. צדקו יחדיו דזה הוכה ונוטל דמים. וזה הוכה ונטל דמים. והצור