אלה המצות פג

ומורה. הבא על אשת אביו, הבא על הבהמה או על הזכור. כמו מסור) והמביאה את הבהמה עליה. הבא על כלתו. ועל נערה מאורסה. והמקלל את השבת. כל אלו ח"י הם נדונין בחמורה שבכולם שהיא הסקילה. ויש טעם לכל אחד דיש מהם שדומים למי שהרימו ידם במלך והמלכה. ויש מהם ששינו סדר מעשה בראשית והמלך המשפט אשר בידו פלס מאזני משפט הוא אשר ידע לחלק בין חטא וחטא כדי לחלק מיתתו ועונשו כפי מה שחטא לו בחומר העון.. ומסר ארבע מיתות אלו לב"ד. ולא הניח דבר עונשם בידם להמיתם את העובר במיתה שיראה להם כי לפעמים יהיו רחמנים וימיתו את החוטא עבירה חמורה במיתה קלה. ולפעמים יהיו אכזרים. וימיתו את העובר עבירה קלה. מיתה חמורה ומנוולת

אפילו ארבע מיתות אלו. יש להם קצבה וסדר ממדת הרחמנות שהרי לנסקלין לא היו מניחין אותם ברחוב העיר כדי שהעם ירגמו אותם באבנים שהרי זה מת כמה מיתות ובניוול. אך ורק מקום היה להם גבוה שתי קומות. והעדים היו דוחפין אותו למטה ואם לא מת היו משליכין עליו אבן גדולה ואם גם בזאת לא היה מת. סימן שמן השמים רוצין לצערו ואז היו כל ישראל רוגמין אותו

ודין השריפה לא היתה בדרך אכזריות שעשה נ"נ ועושין כהיום בפורטוגאל וספרד לאותם האנוסים ושבוים תחת ידם. אשר קולין אותם באש וגפרית. אמנם היו נותנין אותו בזבל עד ארכבותיו. ונותן סודר קשה בתוך הרך כדי שלא לצערו. וכורך על צוארו והעדים היו מושכין הסודר כל אחד אצלו עד שפותח פיו. ופתילת בדיל מהותך היו משליכין לתוך פיו וזו קלה מהסקילה. וחמורה מהסייף

כי בסייף יש ג"כ רחמנות שלא היו שוחטין אותו כמו ששוחטין לבהמות. ולא תוקעין אותה בבטנו או בגרונו אלא דרך החזה היו מתיזין את ראשו בבת אחת כדרך שהמלכים ממיתין לשרים החשובים דרך כבוד. ואף על פי כן מקובל אצלינו ממקבלי האמת דזו חמורה מחנק

דהרי החנק לא היו חונקין אותו במים. ולא פחות כמו שהיו נוהגין לחנוק בתליה. רק העדים בסודרין כאמור זה מושך אצלו וזה מושך אצלו. עד שתצא נפשו. ועל כולם חס עליהם