אלה המצות סט

שהוא רואה שאני שולח לו שלוחים שהוא בריה ויחזק לבו מעצמו דוק והארך שאין כאן מקומו. שהוא שומע צעקת דלים העשוקים שנאמר וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל. שהוא עתיד לגאול אותנו ע"י נביא כאשר גאל את אבותינו ע"י משה רבינו ע"ה. שנאמר ואזכור את בריתי. דהיינו לעתיד מלבד רמז אהיה אשר אהיה. ומלבד מאה נחמות המפורשות לנו. זה רמז לבד שיציאת מצרים מורה ג"כ על הגאולה העתידה. שלא יאמר אדם על המאורעות הבאות עליו. מקרה הם. כמו שעשה פרעה תחלה אלא יפשפש במעשיו ויתודה. כמו שעשה פרעה לבסוף ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים. שעושין שליחותו כל הבריות ובכל עושה ה' שליחותו אפילו ע"י בריה קלה והן מוסרין עצמם למיתה לקיים מצותו. כמו שראינו ענין הצפרדעים בתנורים. הכינם. וכ"ש האדם. שחייב למסור גופו נפשו ומאודו לעשות רצון יוצרו שאינו חפץ בהשחתת עולמו ולא באבדת הרשע. אלא רצונו שישוב: ויחיה. ראיה מכמה התראות שעשה לפרעה. שהוא ממית ומחיה. מהמטה שנהפך לנחש. ומענין ידו של משה שנצטרעה ונתרפאת ומצורע חשוב כמת. שיש תורה מן השמים שנאמר בהוציאך את העם הזה תעבדון את האלקים על ההר הזה. (נשמט). שהוא שונא חמס וגזל שנאמר ואת העשוי לכם במצרים ולכן רצה הקב"ה וחובה עלינו לזכור את כל נפלאותיו אשר עשה לנו ולאבותינו בצאתנו ממצרים בכל יום תמיד ובפרט ביום קבוע שיצאו בו, ולרוב התועלת שאני רואה בביאור זה להיות תחת עין כל ירא וחרד אל דבר ה' אעפ"י שיצאתי מכוונת המלאכה באריכות הואיל שיש צורך בו לתועלת הקורא גמרתי להעלותו בכתב העומד וקצרתי כל מה דאפשר ותן לחכם ויחכם עוד כי כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. כי בקיום מצוה זו אנו מודים בכל שרשי האמונה

כב (עשה י) לפדות פטר חמור. וליתן פדיונו שנאמר

וכל פטר חמור תפדה בשה. ועיין מ"ש לעיל במצות י"ח)

כג (עשה יא) לערוף פטר חמור אם לא רצה לפדותו

שנאמר ואם לא תפדה וערפתו. (גם כן):