אלה המצות סח

כא (עשה ט) לספר ביציאת מצרים עם הבן ליל ט"ו

בניסן שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר. וכתיב זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים) וחמשים פעמים הוזכר בתורה ענין יציאת מצרים. וגם בכל התפלות והברכות אנו אומרים זכר ליציאת מצרים לפי שהנס הזה הוא אות ומופת גמור בחדוש העולם. שאנו חייבין בפרסומו וכמו שכתב אדוני אבי ז"ל באורח מישור אשר עשה סוף ספר תחלת חכמה ע"ע והמאור הגדול המקובל האלקי מוהר"ר דוד בן זמרא ז"ל בספרו מצודת דוד האריך הביאו' בפרט זה שהוא משרשי האמונה ויש רמז נכון במקראות. שהוא מצוי. שנאמר אני ה' בא דבר אל פרעה. שהוא אחד שנאמר למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ. שהוא משגיח בפרטים שנאמר כי אני ה' בקרב הארץ שהוא גומל ומעניש. שנאמר למען תדע אשר יפלה וגו'. שהוא מנבא את הנביאים ההולכים בשליחותו שנאמר לכה ואשלחך אל פרעה. שנבואת משה רבינו למעלה משאר הנביאים שנאמר ואהרן אחיך. יהיה נביאך. שהוא מחדש נסים ונפלאות בשינוי הטבעים בכל עת שירצה וזה הוראה גמורה על חידוש העולם שהוא חדשו והמציאו מאפס המוחלט בחפצו הפשוט כאשר עלה ברצונו וכל המכות יוכיחו בכל מעשה שמים וארץ ימים וכל אשר בהם ששינו את תפקידם. בגזרת יוצרם שהוא עשאם ויכוננם על תנאי זה וכיון שהוא המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית הוא ודאי קדמון לו. שהוא יודע העתידות שבלבות בני אדם ידיעה שלמה שנאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה. שהרשות נתונה ביד כל אדם להיות צדיק כמשה או רשע כפרעה. שנאמר ויחזק לב פרעה. ומה שכתוב ויחזק ה' את לב פרעה כבר תירץ הרמב"ם ז"ל ע"ע וגם אני במאמר הידיעה והבחירה אשר לי פי' דקרא זה עצמו הוא מקשה לה והוא מפרק לה. והאי ולא ביד חזקה דקאמר בקרא לא קאי על חזקת ידו של מקום דא"כ הדברים סותרים דהרי הוא מבטיח לו שע"י המכות ישלחם. יי א"כ איך קאמר לו עכשיו שהוא יודע שלא ישלחם אפי' ביד חזקה לכן יש לפרש דהאי ולא ביד חזקה קאי על חזקת הידיע' דברישיה דקרא דאמר ואני ידעתי כי לא יתן. וידיע' זו אינו מחייב אותו להחזיק את לבו רק בבחירתו הוא נשאר. אמנם ידעתי זדון לבבו כי כבד לב פרעה אתייק' לביה ובדעתו מאח'