אלה המצות סא

עיקרו של גיד. ולפיכך אסרום כל עיקר. (דורשי רשומות אמרו כי השם עצמו והוא הנש"ה עם ארבע אותיותיו עולה שס"ד להורות כי בשס"ד ימי השנ"ה יש לו שליטה ואחיזה חוץ מיום הכפורים לפי שאין בו אכילה ולא שתיה. ואסור בתשמיש המטה באופן שאין לו אחיזה כל עיקר. ולכן תמצא במאמרי רז"ל כל האוכל ג"ה כאלו אוכל ביוה"כ. וכיוצא הכל מטעם הכמוס בו) הרי לך בתלתא הוי חזקה. דהמשך שלש מצות אלו. יש להם סדר וקשר וסמיכות סובבים על צד היראה. ועיקרי התורה. שמענה ואתה דע לך דלכן הקדימם הכתוב כעין מ"ש להקדים רפואה למכה דבשמירת שני עשין אלו פ"ו. ומילה. והרחקת נזק זה. תכנע ערלת גיד הנשה וערלת הלב. שהוא חומד. ועיין בזוהר ח"ב דף ע"ד ע"ב. כי כל מעשה ה'. לטובתן של ישראל, ולא בא להטיל עליהם מצות כמשא מלך ושרים דוק והארך

בא

יש בה עשרים מצות ט' עשין וי"א לאוין

ד (עשה ג) לקדש חדשים ולחשוב שנים בבית דין בלבד. שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון

ר הוא לכם לחדשי השנה: הרמב"ן משיג עליו מצוה זו בין למר הרמב"ם ז"ל. ובין למר הרמב"ן ז"ל דמשיג עליו במצות קנ"ג לחשבונו. ראה תראה כי הטעם שנמסרה לב"ד בלבד. הוא מצד שיש בה שורש גדול משרשי האמונה באלה מועדי ה' שלא יהיו מסורין ביד כל אדם. להקדים או לאחר אותם עפ"י סברתו או חשבונו וראייתו. ויתרבו המחלוקת בישראל. ותעשה התורה חלילה כאלף תורות. אשר לזאת צותה תורה *במצות תצ"ו לחשבוני* שלא לחלוק על בעלי הקבלה, ולא לשנות את דבריהם. אפילו שלפי ראות עיני בשר יחליפו לך השיטה. ויאמרו לך על ימין שהוא שמאל. את שמע להם. לפי דיותר טוב לטעות עפ"י חכם מלטעות ע"פ עצמו. כי טעות החכם. כשהוא חכם. אינו אלא על דרך מקרה. אמנם הטעות ע"פ עצמו יקרה פעמים רבים לאישים מוחלקים. ולפיכך כאשר במצוה זו תלויות כמה וכמה מצות. השער סגרו ודעת כולם שוה שמצוה זו נמסרה לב"ד

והואיל וחשבון רבי הלל הנשיא בנו של רבי יהודה הנשיא.