אלה המצות נט

המצות נתן לנו מצוה זו הכוללת כמה מצות וצוה להטיף ממנו דם אפי' נולד מהול כי הוצאת הדם מחליש האבר וממילא נחלש כח היצר *השולט בגיד הנשה הסמוך לו ועומד על גבו לשטנו יותר מכל שאר האברים *כדי שלא נשתמש בו אלא במותר לנו. וגם בזה צוה לנו והתקדשתם גו' קדש עצמך במותר לך. ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל: כתב ריב"ה ז"ל ס"ת מילה. דעל ידה ובאמצעות שלה נזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העוה"ב. יען כי בנין צדיק זה יסוד עולם ומלואו. הוא בנין אלהי חצוב בשמו הגדול כנודע ליודעי חן התורה והמצוה דמצות שמירח המילה גדולה על כולם. פוק חזי כי הספרים מלאים ממעלתה

וישלח

יש בה מצות לא תעשה אחת

ג (ל"ת א) שלא לאכול גיד הנשה. שנאמר על כן לא

יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על

כף הירך עד היום הוה

ומי שאכלו כלה אפי' הוא פחות מכזית. או כזית לוקה. ובא בפירוש המקובל מסיני דכל מקום שנאמר לא יאכלו. אחד איסור אכילה. ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרט לך הכתוב. כדרך שפרט בנבילה. ופשט איסורו בכל ישראל כמ"ש דבר שלח ה' ביעקב. ונפל בישראל. ותמן תנינן גיד הנשה. נוהג בארץ ובח"ל. בפני הבית ושלא בפני הבית. בירך של ימין ושמאל. וישראל קדושים הם. אסרו ע"ע הקנוקנאות. שהם הגידין הדקים המתפשטים באורך הירך ולפי שדומין לשרשי האילן צריך לחטט אחריהן. כמ"ש בלקט הקמח על י"ד די"ד ע"ג עי"ש דאין להקל כל עיקר בענין חיטוט הקנוקנאות. כדגרסינן בני הזוהר בשל סופרין יותר משל תורה. ואין לך דברי סופרים גדול מזה. שכל ישראל החמירו ע"ע לחטט אחר כל שורש קטן היוצא מגיד זה. דודאי לא לחנם

וכי תבא אל האר"ש של עכנאי להיות מונה את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפי הפשט לא תמצא ידיך ורגליך בבית המדרש. דהרי אינה אלא כעין חק תפל מבלי מלח דמה לנו לירכו של יעקב אם נתקע אם לא נתקע. בכדי לעשות