אלה המצות לח

קשורה בגחלת. שכלן מתאימות. דאתבסמו דא בדא. מקבילות אשה אל אחותה. ולא סלקא, דא בדא. כלהו אתנהו בזכירה ושמירה. כל מקום שהכתב רבה על הנקודה. עשר נקודות שבתורה. ארוכה מאר"ש מדה ורחבה. וכל תיבה. הצריכה למ"ד בתחלתה. הטיל לה ה"א בסופה. וסוף דבר הכל נשמע אמרה קהלת. קבוצת החכמה א' וא' אחוז בזה. וגם מזה אל תנח ידך כתוב יושר דברי אמת. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד ובין תבין את אשר לפניך. במקרא מלא. דתחלתו אצל וסופו אצל דאפי' שסמוכין וקרובים הם לבוא עד תכונתו. טעונין ארבע מאות גמלי דדרשא. על אחת כמה וכמה כפולה מדה טובה לדעת מה טיבה. הפוך בה והפוך בה דכלא בה. את כל ונוכחת וזאת לפנים בישראל. על הגאולה ועל התמורה. דרוש וחקור. כדסיים קרא וגם חקרה. ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה. ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. וגמר'. א"ת האו"ר בשש מאות וי"ג מאורות. שהן שש אותיות. בראשי"ת העולין. תרי"ג. וש' שורקת בת ששה טפחים. דאינון ששת ימי המעשה. ואלו שש עדות למעשה אומן. שלש על שלש שזורעין בה חמש זרעונין. דקים להו לרבנן דהכא. אע"ג דמעכבין זא"ז. ינקי מהדדי. ואינן כלאים זה בזה. לפיכך היא בת שלש ענפים רמז לשלש אותיות. אמ"ש שיצאו מהם שלש אבות ראשונים. ארזי לבנון אשר נטע. ובת ד' בתפלין. והוא רמז הכסא העומד על ד' רגלי המרכבה. הן הארבעה חיות. דבשתי צורותיה שבעה אינון. כללא דכולא שיתא ענפים. הרומזים למרכבה עליונה בת שבע רצון. בבינה. שעליה נקרא אלהי המרכבה. והוא אור דכבר הוה אור זרוע לצדיק באמונתו יחיה. ולו יאמין בחייו של עולם. והיה לעת ערב יהיה אור

והיה אמונת

זה סדר זרעים

מאימתי מזכירין גבורות גשמים. תנא היכא קאי דקתני מאימתי. אקרא קאי. אמרו צדיק כי טוב ה' לכל גם ברכות יעטה מורה. פתח בברכות תחלה. ברכות לראש צדיק שומר אמונים. שמים תכין אמונתך בהם. אמונה אומן. ואמונתך סביבותיך. קדש ישראל לה' ראשית תבואתה. בה"א יש אם למקרא ואב למסורת. רק באבותיך חשק ה' אלהיך. ואלה תולדות השמים