אלה המצות לז

וזאת התורה אשר שם משה לעיני כל ישראל

בראשית

תורת ה' תמימה

אמירה נעימה כתבית יהבית

בראשית. ברא שי"ת. פיה פתחה בחכמה. יבנה בית נתיבות נצבה. חכמה בראם וחכמה בסוף. מאמר דכליל. שאר מאמרות. חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם. זמ"ן נק"ט: וירא ראשית לו קדם מפעליו מאז ואת הכל עשה יפה בעתו. כי לכל זמן ועת לכל חפץ. תחת כל השמים שמים לה'. והארץ היתה תהו וחזרה לבהו. דבר שיש בו ממש. ותתצב אחותו מרחוק בתחלה יראה. כי אדם אין לעבוד את האדמה. לעבדה ולשמרה. מחק פרה אדומה. והחכמה מאין תמצא. ולבסוף שקטה. כי לה' מצוקי ארץ. מעשה ה' להתפאר, מגלה עמוקות מני חשך. ואד יעלה מן הארץ. והשקה את כל פני האדמה. על אבן א' שבעה עינים. וישת עליהם תבל. עיני ה' אל יראיו. כל הנחלים הולכים אל הים. ימא רבא. ימא דחכמתא עילאה וכמראה אדם עליו מלמעלה. תפארת אדם לשבת בית. ויאצל מן הרוח אשר עליו ירכיבהו על במותי ארץ ויתיצב עמו שם. משם רועה אבן ישראל. היא היד הנטויה. היא אבן השתיה. היא אבן הראשה. היא אבן המשלמת הכל בבנין. אבן די לא בידין אתגזרת. אבנא די מחת לצלמא. הוא טור רב. ומלאת כל ארעא. וכמה אבנין מפולמין יקירין. אשתכחו מנה ואיהו סגולת מלכין ומלכותו בכל משלה. ותפארתו. עבור על פשע. שם חביון עזו. ושם לאמר. ה' יספור בכתוב עמים. זה ספר תולדות אדם. ראשון למחשבה אחרון למעשה. וייצר ה' אלקים את האדם. בדמות אלקים עשה אותו "בראו "רקמו "אמצו "שרשו "יפהו "תמכו בימין צדקו מתחת פני כסא. פרשז עליו עננו. ויהי האדם לנפש חיה. היא החיה אשר תחת אלקי ישראל הצר צורה בתוך צורה. ובהלו נרו אז ראה ויספרה. אחת. אחת ואחת. אחת ושתים וכו'. הכינה כל א' וא' קשורה בחברתה כשלהבת