אלה המצות לט

וארץ בהבראם. בה"א בראם. ה"א דאברהם. ועלה אתמר א"ת בהבראם אלא באברהם. שהיה בטל. במקרא במשנה ובתלמוד גדול. כי שם הבדולח ואבן השהם. היא אבן בוחן ומרגלית טובה שהיתה תלוי' בצוארו של א"א וה' ברך את אברהם בכל. בת היתה לו ובכל שמה. לא תהו בראה לשבת יצרה. ועד לא עשה ארץ וחוצות. ויהי אומן את הדסה ויוציא אותו החוצה. מגו נהר עלאה. יקירא קדישא בוצינא דכל בוצינין בגין דיתעטר בהו. ובהנחל עליון גוים פקד על צבא המרום במרום. אזכיר רהב ובבל ליודעי חן חן. על מתנן אילין בכירותא מתרין סטרין. וברכת' למעבד פריה ורביה כי יעקב בחר לו יה. להסיר את אלהי הנכר הנפילים אשר היו בארץ. ורחבה ונסבה. היא הארץ אשר אין לה קצין שוטר ומושל. אשר יש תקוה לאחריתה. אשר נטה עליה קו בתקות חוט השני. ארץ חפץ אשר עיני ה' אלהיך בה. מראשית השנה. ולו כל ראשית הנזכר. בפ' בראשית ראשונה. ומפני המוצק אשר על ראשה. נתנה לנו מורשה. כל פעל ה' למענהו. זהו שלשלת יוחסין הנכתב בה. דור הולך ודור בא. דור שכבר בא אשרי בניו אחריו. מסגולה לסגולה. הגלת שלומים כלה. מני שים אדם עלי ארץ. מרחוק ה' נראה לו. ויצו ה' אלקים את האדם לעבדה. במצות עשה. ולשמרה במל"ת. ובאשר עיני ה' צופות רעים וטובים. והוא קורא הדורות מראש ההרים. טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו. ומשפט אמת יעשה. כמ"ש מי הקדמני ואשלם אלו ישראל שהקדימו נעשה לנשמע. דהואיל ונתחייבו בדברים שלא שמעו הנה שכרם אתם דמחשבתם הטובה תחשב להם למעשה. ולפיכך עלו במחשבה תחלה. והיו אחרונים למעשה. כי הוא אמר ויהי. וינחם ה' את אשר עשה את האדם. אשר תחתיו מבניו יעשה. ונהר יוצא. ההוא נהר דאשתמודע ותתיידע דעולם איקרי ויניחהו בגן עדן מקדם. ועץ חיים בתוך הגן נעול לאחותי כלה. אל שדה טוב. אל מים רבים. נהר פלגיו פלגי מים לב מלך. אשר לא יכזבו מימיו. בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם. מנחל עדניך תשקם. ומנחל בדרך ישתה. כי מימיו מן המקדש יוצאים ע"כ ירום ראש ונסא ענף. ועשה פרי עץ אב"ות מעבות דאחיד לכל סטרא מבריח מן הקצה אל הקצה. לשחת פרי התולדות. מה עצמו ראשיהם: