אלה המצות רצג

תרט (ל"ת שסד) שלא לאכול מעשר שני בטומאה ואפילו בירושלים שנאמר ולא בערתי ממנו בטמא. (בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא היה לוק' אם אכלו בירושלם. שהוא מקום אכילתו אבל חוץ למקום אכילתו לא היה לוקה אלא מכת מרדות מדרבנן והמעשר שני שנטמא היו פודין אותו והבט נא וראה שמדהיה אומר שלא עשה כן נראה שנצטוינו שלא לעשותו והבן. (כי כן הדין בביכורים)

תרי (ל"ת שסה) שלא להוציא דמי מעשר שני אלא בצרכי אכילה ושתיה (וסיכה) שנאמר לא נתתי ממנו למת וגו'. (ר"ל אפי' לצורך מצוה של קבורת המת לא נתתי ממנו). ואינו לוקה הואיל וחייב לשלם מכיסו ולאכול כנגדו בתורת מעשר שני בירושלם)

תריא (עשה רמו) להדמות וללכת בדרכי הי"ת בכל מה שבאפשרות יכולתנו שנאמר והלכת בדרכיו. (מה הוא חנון ורחום וחסיד אף אתה כן. מה הוא מלביש ערומים מבקר חולים מנחם אבלים אף אתה כן. ואמרו בספרי והלכת בדרכיו ולדבקה בו הדבק בחכמים ובתלמידיהם (ששמשו כל צורכם) ועוד אמרו למוד דברי הגדה שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם ועוד אמרו כל הנושא בת ת"ח והמשיא בתו לת"ח והעוסק בפרקמטייא לת"ח והמהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ועיקר הדביקות בהי"ת הוא ע"י לימוד התורה ועשיית המצות שאנו מצווים מפי מצווה ועושה כמ"ש אשר קדשנו במצותיו וצונו, ומדברים הללו שהם כבשונו של עולם כבשים ללבושך כי לאו כל מוחא ומוחא זוכה לסבול ידיעת פרטות משמעות דברים כהוייתן)

וילך

יש בה ב' עשין

תריב (עשה רמז) להקהל את כל עם בני ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שביעית ביום השני מחג הסוכות של שנה שמינית שנאמר הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו'. (כדי שהמלך יקרא להם בעזרת הנשים מתחלת ספר אלם הדברים עד סוף פרשת שמע