אלה המצות רצב

בלה"ק אף כאן דכתיב וענית ואמרת בלשון הקדש. ושאר עניני הדינים המופלאים הרמוזים בהם)

תרז (עשה רמה) להתודות לפניו ית' שעשינו כל מה שגור עלינו בהוצאת המעשרות והתרומות ולא החזקנו בהם שנאמר ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגו'. (וזהו הנקרא ודוי מעשר שהיה מתודה אחר. שנה השלישית שמפרישין בה מעשר עני ביום טוב אחרון של פסח משנה הרביעית וכן בשנה השביעית ווידוי מעשר זה נאמר בכל לשון שנאמר ואמרת לפני ה' אלהיך בכל לשון שאתה אומר. ודע כי כל המתנות רמוזות במקרא. דכתיב בערתי הקדש מן הבית. זה מעשר שני ונטע רבעי הקרוי קדש: מן הבית. זו חלה. שהיא המתנה של כהנים בבית: נתתיו ללוי זה מעשר ראשון: וגם נתתיו. מכלל שקדמתו מתנה אחרת. והיא תרומה גדולה ותרומת מעשר: לגר ליתום ואלמנה. זה מעשר עני. ולקט שכחה ופאה. אע"פ שהלקט שכחה ופאה לא היו מעכבין הוידוי: ככל מצותך אשר צויתני: שהפרשתים על הסדר. כמ"ש מלאתך ודמעך לא תאחר לא תאחר לא תשנה סדר הפרשתן לאחר את המוקדם ולהקדים את המאוחר (ורב סעדיה גאון פי' מלת דמעך שהיא רמז ליצהר כי כאשר ידרכו הזית הוא יורד טיפה כמו הדמע) דאם שינה לא היה יכול להתוודות.: לא עברתי ממצותיך. שלא הפרשתי ממין על שאינו מינו. ולא מן התלוש על המחובר. ולא מן החדש על הישן. ולא מן הישן על החדש ולא שכחתי. מלברכו ומלהזכיר שמו עליו. לא אכלתי באוני ממנו. הא שאם אכלו אינו מתודה. וכן נמי ולא בערתי ממנו בטמא. ולא נתתי ממנו למת. שלא לקחתי ממנו ארון ותכריכין ולא נתתי לאוננים אחרים: שמעתי בקול ה' אלהי. שהבאתיו לבית הבחירה: עשיתי ככל אשר צויתני. ששמחתי ושימחתי בו. כמ"ש ושמחת בכל הטוב השקיפה ממעון קדשך. זו בקשה להשקפה לטובה. שיתן טעם בפירות: ואת האדמה אשר נתת לנו. למעוטי גרים ועבדים משוחררים שאין להם חלק בארץ. אך לא כהנים ולוים. שיש להם ערי מגרש. ולא ממזרים במשמע)

תרח (ל"ת שסג) שלא לאכול מעשר שני באנינות שנאמר לא אכלתי באוני ממנו. וכן הדין בביכורים ושאר קדשים):