אלה המצות כח

יחדיו כמ"ש (בז"ו ד"ו) ר' אבא לר' אחא ור' יהודה לית לך מלה דאמרין כלהו חברייא דא הכי ודא הכי דלא אזיל כלא לאתר חד ולמבועא חד אתכנש וכו' עי"ש. וכי יפלא מאתנו דבר נתלה החסרון בידיעתינו כמרז"ל (בירושלמי דפיאה ודשביעי' ובפרק לולב וערבה) על פסוק לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם הולך וסובב למ"ש (במש"ט) על פסוק כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ואם נפלאת ממך היא שלא עמלת בה כי קרוב אליך הדבר התורה נתנה בכתב ובעל פה כמ"ש רש"י ז"ל. והרמב"ן ז"ל בשער הגמול חתם דבריו על אמונת הגלגול האמיתי ז"ל ואם לא תשיג דעתינו כיצד יהיה זה נאמין שהוא כן כי הבורא י"ת שמו ידע מסודות הנפש יותר מהתחכמותינו. ופוק חזי (בז"פ ש"ל דקנ"ד) מה שהשיב רבי אבא לרבי יהודה מה שיש לך רשות לידע חקור ודרוש ובמה שלא הורשית כתיב אל תתן את פיך לחטיא א"ב דדרכי הי"ת וסתריו גבהו מאד ונסתרין הם מפני אדם וע"ז נאמר הנסתרות לה' אלהינו. כן הדבר הזה אשר אני דובר אליך יש לנו להאמין שדברי המזכין והמחייבין. המטהרין והמטמאים. האוסרין והמתירים. מסורת להם ממשה רבינו מפי הגבורה וכל התכלית סובב סובב והולך אל מקום אחד. להורות אמיתות התורה ומפרשיה ולסתום פיהם של מכחישי האמת. כדי להוכיחם על פניהם בכדי שלא יבאו להכחיש אפי' דבר א' מהדברים ששנו חכמים שאם ח"ו איזה אחד הגיע להכחיש דבר אחד מהם וללגלג עליו. אצלינו בעלי האמונה נקרא סר מדרך הקבלה האמיתית ומה לנו ולאמונתו. כמ"ש רש"י ז"ל במשנה ראשונה (דפ"ח ד"צ) האומר אין תחיית המתים מה"ת שכופר במדרשים דדרשינן בגמרא לקמן מנין לתחיית המתים ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא שאומר דלא רמיזא באורייתא. כופר הוא. הואיל ועוקר מ"ש דיש תחיית המתים מה"ת. מה לנו ולאמונתו. וכי מהיכן הוא יודע שכן שהוא. הילכך כופר גמור הוא עכ"ל. וכן [בפ"ב מה"ת ה"ה] מנה הרמב"ם ז"ל להכופר בפירושי התורה. והיא תשבע"פ. או המכחיש מגידיה. לכופר בתורה. ומקור הדין הוא מהא דתנן, ואלו שאין להם חלק לעה"ב. שפירשו בגמרא ואפילו אומר כל התורה מן השמים חוץ מדקדוק זה. מק"ו זה. מג"ש זו. דמדאמרו ק"ו וג"ש אלמא לא שנא כופר בתשב"כ. ול"ש כופר בתשבע"פ. ולא שנא אם כופר בכל התורה שבע"פ. ול"ש בכופר