אלה המצות רעה

ההלכות הנז' לא כתב רק הבועל בלא קדושין לוקה דמשמע שבבעילה בלא כתובה אין בה מלקות דוק ותשכח דרבו הדעות בהלכה זו ובפסוק זה)

ומה שלא בא במספר לאו דלא תהיה קדשה היינו משום דכל קרא חדא מלתא הוא לישראלית הנבעלת לישראל בלא כתובה ובל"ק. ורישיה דקרא אזהרה לנבעלת וסיפיה דקרא אזהרה לבועל וכן למדתי ממ"ש הרמב"ן ז"ל בהשגותיו בשורש ה' סק"י על פ' ולא תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ עי"ש דהא אשכחן בפ"ד מיתות כהאי גוונא ואת זכר לא תשכב. אמרינן אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מנין וכו' אוף הכא לא תהיה קדשה אזהרה לדידה ומינה דלא יהיה קדש אזהרה לדידיה ודעהו כי במצות ש"ק מל"ת בסמ"ק שלו כתב ז"ל ואמנם בא לפי דעתי לא יהיה קדש לחיזוק כמ"ש לא תנאף והוא אזהרה לאשת איש כמ"ש ואח"כ אמר ואל אשת עמיתך וגו' וכגון זה הרבה כמ"ש בש"ט עי"ש ותמצא ברור טעם דלא בא במנין לאו דלא יהיה קדש דהרמב"ם ז"ל תפס במושלם שלא למנות רק אחד מהלאוין שבאו במצוה ולא כלם דאם כן הוו פשו להו טובא ודוק

תקעא (ל"ת שמב) שלא להקריב לגבי המזבח אתנן זונה ומחיר כלב שנאמר לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך וגו'. (ואחד אתנן זונה גויה או שפחה או ישראלית שהוא ערוה עליו או מחייבי לאוין אסור וכן נמי אתנן הזכר. ואתנן הוא הטלה או טלאים שנותן לה באתננה לעולם גופן אסור. וכן נמי המחיר כלב שהוא האומר הא לך טלה זה תחת כלב זה אפילו כמה טלאים תחת כלב א' כולם אסורים משום הקריבהו נא לפחתיך מה גם כי אין קטיגור נ"ס והרי הקרבן עצמו קורא תגר ומגלה קלונו כי בעד אשה זונה עד מחיר כלב בא להקריב לפני אדון הכל יתברך שמו (וראיתי להרמב"ן ז"ל בהשגותיו על ש"ט במין השני שכתב ז"ל והעולה מכל זה שהנפרטין בלאו א' אין לוקין עליהם אלא א'. והנה נודה בדינו של הרב בלא תביא אתנן זונה ומחיר כלב. ושאור ודבש ומשפט גר יתום כי דעתו זכרונו לברכה שהם שני לאוין וכן דעת מוהרדב"ז זכרונו לברכה וכיוצא בהן כולן עי"ש והבן

תקעב (ל"ת שמג) שלא ללות ברבית מישראל שנאמר לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך