אלה המצות רעג

כי לפעמים עשיית נבלה אחת אנו רואים שמאוס' לפני הקב"ה. יותר מכל העבירות החמורות שבתורה. כמו שריחוק עמון ומואב יוכיח. שריחקם הי"ת עד עולם ע"ד אשר לא קדמו אותנו בלחם ובמים שלא היינו נצרכים להם ולמצרי ולאדומי לא ריחק עם היות שעשו לנו מה שעשו בכן אל יקל וימעט בעיניך לעשות נבלה כזאת בישראל כי אם תחקור תמצא שגדולה היא בעיני המקום ובפרט מהנמשך ממנה ח"ו. והנה עתה כי זרח השמש על הארץ בשאלות ותשובות הגאון האמיתי האב"ד הישראלי גדול הדור והורו מוהר"ר צבי אשכנזי זל"ה מצאתי ראיתי שבתשובה כ"ו הולך ואור להוכיח במישור הדעת האמיתי הנז' דמאן דאסר גזל העכו"ם מדאורייתא קא אסר עי"ש ושפתים ישק). ועיין מצות תע"ו ותקכ"ה

תקסה (ל"ת שלח) שלא יכנס כל טמא תוך מחנה לויה שכמוהו לדורות הר הבית. שנאמר כי יהיה בך איש אשר לא טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה. (ומדלא כתב לא יבוא אל תוכו. בא ליתן לו מחנה אחר והיא לויה מלבד מחנה שכינה שכבר נאמר ויצא אל מחוץ למחנה)

תקסו (עשה רכח) להכין ולייחד מקום קבוע לעשות כל אחד צרכיו מחוץ למחנה. שנאמר ויחד תהיה לך מחוץ למחנה. (ואין יד אלא מקום כמ"ש איש על ידו לדגליהם דיהונתן תרגם והוא מתקן ליה תמן אתר לפלגא בה ביזתא וכמו והנה מציב לו יד כי הוא שבח לאומה הקדושה הישראלית שאפילו כשיוצאין חיילותיהם למלחמה הם מתנהגים בטהרה ונקיות המביא לידי רוח הקדש כנודע וכל רואיהם יכירום כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך ולכך והיה מחנך קדוש)

תקסז (עשה רכט) להיות לכל אחד ואחד מאנשי החיל כלי החפירה תלוי לו עם כלי מלחמתו שנאמר ויתד תהיה לך על אזניך. (ואין אזניך אלא מקום זיוניך כדי לחפור בו חפיר' באותו מקום הקבוע לעשות בה צרכיו ולחזור עפר החפירה לכסות את צואתו באופן שלא תראה כל עיקר ק במחנה המלחמה)

תקסח (ל"ת שלט) שלא להשיב עבד שברח מאדוניו מחוצה לארץ לארץ ישראל שנאמר רא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו.