אלה המצות רנה

תורה כי מצא בה ערות דבר. לשלחה מביתו. כדי להסיר המכשול מדרך הרבים. ועם היות שמצינו דרב השלום. כדי להטיל שלום בין איש לאשתו. השרה שכינתו ביניהם. ושם יה מעיד עליהם עכ"ז על ספק אמרה תורה. שמי שנכתב בקדושה. ימחה על המים. ועל מחלוקת המים. אע"פ שהיה לישובו של עולם. לא הכתיב בו הכתוב כי טוב. כי ערוך מתמול תפתה. ובו ביום נברא גיהנם. להורות כמה קשה מחלוקת לפניו. עכ"ז במחלקותו של קרח. כדי להטיל שלום כללי לישראל. לא חש משה ליחוס משפחתו. ולמען ישמעו ויראו שאר העם אשר היה בקרבו. קדש עצמו במותר לו לחייב את מדת הרחמים. שתתהפך כנגד קרוביו. ויעשה בהם דין. ולא חפה עליהם. וגם התורה לא חששה לכבוד משפחת האשה. אשר המצא ימצא בה ערות דבר. כגון שרואה אשתו יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק. ופרומה משני צדדיה. וכל כיוצא בזה שהוא ערות דבר. דמשמע הכי. ומשמע הכי. והטיל על בעלה במצוה לגרשה. ושאין בזה דין וקלון. להיות בעל האשה נקרא בעל מחלוקת. או מטיל פגם. או מוציא שם. דאם היא גרמה לעצמה. תרעומת משפחתה עליה. לא על הבעל. ולא על הב"ד שחייבוהו לגרש. ולהכי אמר רבא אשה רעה מצוה לגרשה. דכתיב גרש לץ ויצא מדון וגו' דוק והבן דעם היות דמקרא מלא בתורה הוא יליף לה מהאי קרא. כדי להורות דכל מחלוקת ופירוד שהוא לש"ש. ולמחות ביד עוברי עבירה. אין זה נקרא בעל מחלוקת. כאשר דמו ההמוניים הבהמיים. אשר דרך ה' לא ידעו ואת הישרה יעקשו. ובכל עת וזמן שרוצים ללכת בשרירות לבם הרע. תפסו להם הדרך שדרכו בו אנשי ענתות. להכות בלשונם. את הבא להועיל להם ולהסיר המכשול מפניהם. ואומרים עליו שהוא בעל מחלוקת ושהוא עובר ומתעבר על ריב לא לו. ואני שמעתי ולא אבין. כי מי שמע כזאת ומי ראה כאלה שהסרת המכשולות. והדרכת ההמון הישראלי בדרך האמת. ולהרחיקם מהסכנות שבגופות ונפשותיהם של כלל ופרט ישראל. יהיה נקרא מפני זה בשם שוטה ובעל מחלוקת. אשאלם ויודיעוני אם מצוה זו היא דבר שנתחדש בישראל. ואם אין זו נחלה לישראל מאבות אבותינו עד אברהם האב לאומתינו. שהכניס עצמו בסכנה ונתגרה עם נמרוד וכל בני דורו. וקם והלך לו ארצה כנען במקום שהיה נחשב לגר. ולא כאחד מתושבי הארץ. ולא בחר