אלה המצות רנג

ודיבר הכתוב בהווה. והזהיר אותנו שלא נסמוך על הנס שכל הסומך על הנס אין עושין לו נס. ועם היות שכל מקרה האנשים מטוב ועד רע מסובב ונגזר עליו מלמעלה. עכ"ז פוק חזי כי הוא ית' צוה לנו לערוך מלחמה ולצאת בכלי זיין ולעשות כל טכסיסי המלחמה ע"ד הטבע הנהוג ואח"כ להיות בטוחים בחסדיו ית' שעל זה הטבע המוכן יחול השפע גם על הבלתי מוכן ויצא ה' ונלחם ביום ההוא כיום הלחמו ביום קרב שע"ז נאמר סוס מוכן למלחמה אמנם האמונה אצלינו שולה' התשועה. וזו היתה כונת הי"ת באומרו לרבן של נביאים מה תצעק אלי ואתה סומך על הנס לבד דבר אל בני ישראל ויסעו שהוא דרך הטבע ליסע מפני האויב הרודף ואזי אעשה הנס בקריעת הים. וכן אמרו למען יברכך ה' יכול אפי' יושב ובטל ת"ל בכל מעשה ידך אשר תעשה. וברכת השמן ע"י אלישע יוכיח וכמה מן הראיות יש שאין לסמוך על הנס ובפרט בדבר כזה היכא דשכיח היזקא שנודע הוא שאין לסמוך כי מגלגלין חובה ע"י חייב וזכות ע"י זכאי ואין ראוי שתהיה ביתו של אדם מוכנת לפורענות כי לזה בא בלאו דלקמן ולא תשים דמים בביתך). ומכאן אמרו חכמי המוסר דחייב אדם לייסר את בניו בהיותם בקטנותם. ולהנהיגם על דרך הישר. כי אותו מוסר אשר יקנה הקטן מצד אביו ואמו. ומצד רבו. יועילו לו שיבא לקחת מוסר השכל לדעת את ה' שהוא האב האמתי. ומוסר התורה שהיא אמו. וראשון לכל דבר הוא להרחיק אותם מחברת הרעים. כי היא המביאה בקלות לחטאים גדולים. כי איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב. בפרט כי בלאו הכי יצר לב האדם רע מנעוריו. ומוכן מאד מתחלתו לחטוא. כי אולת קשורה בלב נער מפני היותו נבהל ונחפז לעשות כל תאות לבו. מבלי שיתיישב בעניניו להתבונן במה שראוי לעשותו. ומה שראוי להתרחק ממנו ולכן המלך החכם אמר. אי לך ארץ שמלכך נער. כי הוא כמה ילדות עושה. וכמה נערות גורם לקלקול ההנהגה המדינית. מכ"ש לצורכי היראה האלהית. לכן חובה על כל האבות לגנות כל היום תמיד לפני בניהם. את הרשעים ואת מעשיהם הרעים ולקללם ולאררם. ולספר לפניהם מהגנות אשר סוף סוף יגיע להם מבני האדם השלמים. ומעונש אשר עתידין לקבל אחר מיתתן על מה שלא השגיחו בחייהם ללכת בדרכים הישרים. כדי שאזן הבנים תהיה שומעת תוכחת מוסר שהיא הנותנת החיים הנצחיים. מכוון למה