אלה המצות רנב

מצות אמנם מאחר שאמר חומץ יין לא ישתה וחומץ שכר לא ישתה אינו אלא הרחקה מן היין ושכר שהוזכר ברישא דקרא מיין ושכר יזיר ומטעם זה כששתה יין והחומץ אינו לוקה שתים ולא נמנה בחשבון צודק אלא יין. וענבים. וצמוקים וחרצנים. וזג. שכל או"א הוא מצוה בפני עצמה ולוקה על כל או"א בפני עצמו ואם עבר על כל חמש לוקה חמש ולא יותר. וזה הכלל יהיה בידך כל הנפרשים בלאו א' אין לוקין אלא מלקות א' כגון אתנן זונה ומחיר כלב. ושאור ודבש. עמוני ומואבי. אלמנה ויתום. ומשפט גר ויתום ודומיהן. אבל הלאוין שיש בהן כלל ופרטן בתחלה או בסוף כגון הנא ומבושל שפרט בתחילה וכלל אל תאכלו כי אם צלי אש. וכן בנזיר מכל אשר יעשה מגפן היין ואח"כ פרט חרצנים וזג וכיוצא בהן לוקין על כל או"א ואינו לאו שבכללות

ובפירוש אמרו כי יש לאוין אחרים שעם היותם לפי הנראה לאו שבכללות עם כל זה לוקה על כל א' מהן כגון לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך. תירושך. ויצהרך. המבואר בכריתות ד"ד שחייב על כל או"א מכח יתורא דקרא שבא לחלק ועל זה ההקש בעצמו אמרו ולחם. וקלי. וכרמל. שאכלם חייב על כל או"א כמבואר באורך בש"ט מסמ"ק להרמב"ם ז"ל עיין עליו ותמצא שהרמב"ן ז"ל חלוק עליו באופן השני דלאו שבכללות וה' יאיר עינינו בתורתו

הו' הוא הנקרא לאו הבא מכלל עשה. כגון ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה'. שזה הוא כאילו נאמר בפירוש שקודם זמן זה לא ירצה. נמצא שהוא לאו הבא מכלל עשה שאמרו עליו שהוא עשה. שרצונם לומר שיש בו איסור כעובר על ל"ת שאין בו מלקות

תקמה (עשה רכב) לשלח האם מן הקן קודם שיקח הבנים שנאמר שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך. (כדרך. מה דרך שאינו קנוי לך אף כל שאינו קנוי יצאו אותם שקננו בתוך הבית ויוני הדרסיות שפטור מלשלח)

תקמו (עשה רכג) להסיר המכשולים והסכנות מכל מושבותינו ולבנות כל המקומות הרעועים על מדר שתוסר הסכנה שנאמר ועשית מעקה לגגך.