אלה המצות רלד

כלל ישראל מ"ש האלהי בעל מגן דוד המפורסם מוהרדב"ז ז"ל באות הוי"ו ז"ל והזהר בני מאד. ושמור נפשך מלהשתמש בשמות. כי תאבד עולמך ולא תועיל ולא תציל ותוציא לעז על השמות. כי אין מי שיודע בזה דבר ומה שתמצא מזה כתוב בספרים. אין שם דבר ראוי לסמוך עליו. כי העיקר הניחו אותו מבחוץ ולא כתבו, לפי שהם דברים. נמסרים פה לפה. וידעתי נאמנה. שיש בכח השמות לשנות הטבעים וסדרי בראשית ולעשות כל בקשה ושאלה. אבל אין יודע ואין מבין הדבר על בוריו. גם אין להטריח אדם את קונו. והחסידים הראשונים לא היו משתמשים בשמות אלא לצורך גדול ובזמן השמד והסכנה. (וכמ"ש תלמיד תלמידו האר"י ז"ל על מאמרם ז"ל ועד שלא הספיקו לומר יצמיתם. בא האויב וכבשם ע"ע). וכתבתי זה לפי שראיתי בזמני מקצת בני אדם משתמשים בשמות הנמצאים כתובים בספרים בלי קבלה מפה לפה והנה גמלו לנפשם רעה. ויגעו לריק וילדו לבהלה ואבדו את עולמם. והרי הכתוב אומר אשגבהו כי ידע שמי בידיעה לבד אשגבהו ולא בהשתמשו בהם ודעהו עכ"ל עי"ש

כי תל"י הספר נדפס על ידי והוא בנמצא וכל מן דין וכל מן דין סמוכו לנא. וראוי ספר זה. וכל כיוצא בזה. מאדם מוחזק ביראה ובקי בים התלמוד ושאר פוסקים כמו שהיה ה"ה הזה זלה"ה להיות נמצא בעולם. אך לא שאר ספרי קבלה מהאחרונים המחברים ספרים על קבלה שאין בהם יראת חטא והם לא יודעים צורתא דשמעתתא. כי אם לעצת קטן כמוני היום היו שומעין גדולי הדור שבישראל היו ראוי וחובה. להיות נועל דלת בפני כל אדם. יהיה מי שיהיה שמחבר ספר בענין הקבלה. אפי' שלא יהיה אלא כמריק מכלי אל כלי. ושלא יעלה בו אלא דוקא דברי הראשונים לבל יפקד. ובל יזכר שמו בישראל אפי' בכתב. מכ"ש בדפוס. דבלא ימנע. אם מה שהוא כותב כבר ישנו בספרים. מה לנו ולספרו. ולשונו המגומגם והמסופק בפרט בימים ההם ובזמן הזה שהספק נופל בסוג האישים ותכליתם וכוונת לבם. אם לאל אחד. או לאל אחר. ולכן אם בא בטענה שאינו מחדש דבר מכ"ש שאין לנו צורך בו. ואם מחדש בו דבר מדעתו. מה לנו ולכל ישראל בדעת שלו. בענין חמור כענין הקבלה הנצרכת מפי סופרים ומפי ספרים ואין אנו יודעים הסופרים שקיבל מהם ומה ספרו לו. ומה שמועה בחילוף השיטה הסבירו