אלה המצות רכז

ועקר לה כל עיקר ניחא דנדוהו. אבל כיון שלא היה אלא מזלזל למה נידוהו. הואיל ואינה מן התורה. דאי הות מן התורה לא הוה קשיא לן מידי אפילו שלא היה אלא מזלזל לבד ודאי חייב נידוי כמש"ל. אבל כיון שהיא מדרבנן. והוא נתן טעם למה מנדין על דבר שהוא מדרבנן מפני שעקר לכולא וכו' וכאן אין עקירת שום דבר. דהרי לא היה אלא מזלזל ולא עובר וכמ"ש מוהרע"ב ז"ל שפירוש מפקפק הוא זלזול וכו' קשיא. ולכן פירוש רבינו שמזלזל חמיר מעובר וכו' עי"ש. וצור ישראל יצילנו משגיאות אנס"ו

והנה אחר רוב שנים יודיעו חכמה. וכאשר באתי למדינות אלו נשאל נשאלתי מחד צורבא דרבנן מנין לו למגיה ספרי הרמב"ם ז"ל שנדפס ע"י אברהם עטיאש באמשטרדם לכתוב בפ' הנז' הי"ד עמ"ש רבינו בכ"מ ז"ל וקשיא לי דהא נ"י אין עיקרה מ"ה וכו' מה שכתב המגיה קושיא זו אינה מחוור' ואולי ט"ס יש בה וצ"ע עכ"ל

והיתה תשובתי אליו בהודעה לרבים. כי דבר זה וכל כיוצא בו מאיזה הג"ה או רשימה טובה. גנובה היא אצל המגיה הזה כפי הנשמע. מספר הרמב"ם ז"ל ששלטה בו יד א' מהגדולים ה"ה מוהר"ר יצחק אבוהב זלה"ה. אמנם דבר זה המצא ימצא בפסקי מוהר"י הלוי ז"ל דף קפ"א סימן קי"ד וכך רשום אצלי בלקט הקמח אשר לי על הרמב"ם ז"ל דהרב מוהר"י הלוי ז"ל הביא קושיא זו על דברי רבינו משם מוהר"ש חיון ז"ל בספרו דקל"ג בהגהותיו על דיני י"ט עי"ש תירוצו. ומה שהגיה בדברי רבינו. ואחר כך חזר בו. והניח הדבר בצ"ע. ואחר כך הקשה על הר"ן ז"ל מעובדא דרבינא והניחם בצ"ע

ואני בעניי מלבד מה שכתבתי זה ימים ושנים קודם שנתעסקתי במלאכת חזרת הלימוד על ספרי הפוסקים כתבתי מש"ל ונתתי לאחד מהמעתיקים שיעתיקו למעכ"ת אשר לאהבתו חזרתי לעיין בדבר. כדי ליישב דברי רבינו ז"ל ומלבד כל הכתוב לחיים תמצית הדברים. גם עתה עוד לאלוה מילין נראה לי דכיון דבפרק כל הבשר אפליגו בה אביי ורבא. בענין נ"י. דאביי ס"ל דהיא דרבנן. ואין לה שורש בתורה. ורבא ס"ל דאית בה אסמכתא דקרא דידיו לא שטף במים. וכמ"ש רבינו בהלכות ברכות פ"ו (וזה דלא כפירש"י ז"ל דפי' דרבא ס"ל דהיא מן התורה) דתרוייהו ס"ל דהיא מדרבנן. רק פלוגתייהו אינו אלא אם יש לה אסמכתא בתורה או לא. וזה פשוט ולהכי פסק הרמב"ם דהיא מדרבנן