אלה המצות רטז

עני קלה בעיניך. שהפסדה כ"ד קללות ומתן שכרה כ"ד ברכות. כ"ד קללות מנין הפקד עליו רשע וגו' כל ענינא. וכל כך למה. יען אשר לא זכר עשות חסד. ומתן שכרה כ"ד ברכות. דכתיב הלא פרוס לרעב וגו' אז תתענג על ה' הרי י"ד. ואלין עשרתי אחרנייתא. הן אינון גבי יעקב: דכתיב והאכלתיך נחלת יעקב אביך. יעבדוך עמים וגו' עי"ש בעובדא דרשב"י ז"ל עם בנוי דאחתיה. הובא בילקוט ישעיה סי' נ"ח עי"ש. דבפרק השותפין מביא האי עובד' על בני אחתיה דרבי יוחנן בן זכאי. ולישוב הדבר אין כאן מקומו. ולא הבאתי לך מאמר זה רק להודיעך גודל מעלת הצדקה. ולכן צריך לעשותה בשמחה ובצנעא כדי שלא לביישו כמו שב"ה הנסתרות לה' אלהינו שר"ל הצדקות הנעשות בסתר הם לה' אלהינו והנגלות שאינם אלא לכבוד ולתפארת הם לנו ולבנינו שאינו אלא לקנות שם. ועוד אמרו וצדק' תהיה לנו אימתי תחשב הצדקה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה דהיינו בצנעא ולא בפרהסיא לשם יוהרא. ולפיכך אמרו שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לעשות צדקה עם מי שהוא גרוע ממנו כי צדיק ה' צדקות אהב. ועוד אמרו שאפי' לעשיר שהוא עני באותה שעה דהיינו שהוא במקום שאין. מכירין אותו. או שהשע' דחוקה לו מחמת איזה מקרה אנו מחוייבים להחזיק בידו. כי בכלל הג"ח נכנס הנעשה עם העשירים בעת שיוצרכו להחזיק בידם. בממון או בדברים טובים וניחומים. ושכרו מרובה. כדאיתא בפ"ק דבתרא כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות. והמפייסו בדברים מתברך באחד עשר ברכות עי"ש פרטי פרטיו. כי לפעמים מי שרואה עצמו נצרך לבריות ויורד מנכסיו. ותבחר מחנק נפשו. וחושב כי אבדה תקותו ואז הוא מצוה לנחמו ולדבר על לבו דברים המתיישבים על הלב שאל יצטער על גלגל החוזר ועל עולם שאינו שלו כי עוד השמש במרומים ושוב ישיב כאז שבותו כמו ששב את אחרית איוב. ויפשפש במעשיו כי מי יודע אם מאהבת הי"ת אותו לטובתו נשברה רגל פרתו ומי מפיס. כי אנחנו לא נדע תכלית הטוב והמטיב יתברך שם מהללו שאין דבר רע יוצא מתחת ידו. ועיין מ"ל במצות קע"ז זכר לדבר בעיקר אמונת ישראל דהשגחתו יתברך היא השגחה כללית ופרטית עד אין תכלית. פוק חזי בירושלמי דהובא מעשה שהיה בכהן אחד שהיה עני ביותר. והיה רוצה ללכת לח"ל ואמר