אלה המצות רטו

דבר תורה מטעם דהפקר ב"ד הפקר ועיין מ"ש בלקט הקמח הלכות רבית דף נ' ששם ביארתי לך שנוהגת השמטת כספים בכל מקום ובכל זמן מד"ס וכל זמן שלא יש פרוזבול והלוה יטעון טענת השמיטה יש לחוש לדבריו עי"ש)

תעח (ל"ת רפ) שלא למנוע הצדקה ועשיית החסד מאחינו בני ישראל הנצרכים כשיש בידינו להחזיק להם שנא' לא תאמין את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. וזה אזהרה להתרחק ממדת הכיליות והנבלית ואכזריות לאחוז במדת החמלה והנדיבות והוותרנות ולא יעלה בדעתך שיהיה חסרין בממונך כי חסרון כזה הוא ריבוי בברכ' הי"ת ויפה לך ברכתו רגע א' מכל כסף וזהב שבעולם)

תעט (עשה קצט) לעשות צדקה ולחזק ביד העני בכל מה שצריך למחייתו שנאמר כי פתח תפתח את ידך לו. (ואז"ל אפילו מאה פעמים. והוכפלה מצוה זו במלות שונות כמ"ש והחזקת בו. וכה"א וחי אחיך עמך. והכוונה אחת לזרז את ישראל על מעשה הצדקה כי רב הוא. דוחה את הגזרו' כמ"ש ברעב פדך ממות כמו שאירע לצרפית. וכמ"ש וחטאיך בצדקה פרוק. וכל המרחם על העניים הקב"ה מרחם עליו כמ"ש רבי דוסתאי בר"י בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו. ב"ו מביא דורון למלך ספק מקבלו ואת"ל מקבלו. ספק רואה פניו ואת"ל שרואה פניו ספק עושה רצונו: אבל הקב"ה אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך. ובפרט אם עושה אותה במקום הגון וכשר כגון ת"ח שתורתו אומנותו וירא שמים שאז מעולה בכפלים וכאילו מקריב ביכורים לה'. ואמרו עוד בירושלמי דברכות רשב"ל אמר ב"ו אם יש לו קרוב והוא עשיר מודה בו (שהוא קרובו) אבל הקב"ה אינו כן אלא אפילו ישראל נתונים בירידה התחתונה הוא קורא אותם אחי ורעי שנאמר ואת עם עני תושיע. ונאמר והיה מעשה הצדקה שלום שלום למעלה שלום למטה שנאמר או יחזיק במעוזי שלום יעשה לי. כי העני מתרעם עם קונו מה נשתנה מאחיו העשיר מאחר שהוא גם כן בן מלך כמוהו כי הלוא אב אחד לכולנו ואל חסר בראנו. ועל ידי שמרחמים עליו ונותנין לו די מחסורו אשר יאחד לו כמו שצוותה תורה אז ודאי ישבות דין וקלון. והכי איתא בויקרא רבא פל"ד ר"י ור"ש בשם ריב"ל לעולם לא תהא מצות