אלה המצות ריב

המנה מאיזה מטבע. רק ששניהם שוין בשווי המנה. עדותן קיימת בכך. אבל אם אחד אומר חבית של יין לוה. ואחד אומר לא כי אלא חבית של שמן. א"א בירושלים לוה. וא"א אומר לא כי אלא בלוד לוה. א"א בניסן לוה. וא"א לא כי אלא באייר. זהו חקירה ודרישה ועדותן בטלה. אבל אם א"א בדיוטה העליונה היו כשהלוהו. והשני אומר בדיוטה התחתונה. או שזה אומר מנה שחור צוה וזה אומר מנה לבן לוה וערך שניהם מנה זהו בבדיקות ועדותן קיימת. ובהודאות והלואות ומתנות ומכירות הוא שהקלו במקום שאין הדין מרומה אמנם בדיני קנסות ומלקות וגלות במכ"ש שר צריכין ודאי דרישה וחקירה)

תסד (עשה קצג) לשרוף את כל עיר הנדחת וכל אשר בה ולהרוג אנשיה שנאמר ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל. (עיר מישראל שנדחה ע"י אנשים בני בליעל לעע"ז וללכת בשרירות לבם היא הנקראת עיר הנדחת ואנשיה נהרגים * בסייף וממונם נשרף עם העיר אחר שהוברר עפ"י הסנהדרין ששלחו להתרות בהם ומצאו שהיו מדיחיה שנים או יותר ושהיו המודחים ממאה ועד רובו של שבט ויהיו מדיחיהם מאותו שבט ומאותה העיר שנאמר מקרבך וידיחו אמנם אם לא הודח הרוב נדונים כיחידים ומיתתן בסקילה וממונם ליורשיהם. שנאמר יושבי העיר ולא כפר קטן ולא כרך גדול וכאלה ש רבות בפרטי דין זה)

תסה (ל"ת רעב) שלא לבנות עיר הנדחת לעולם שנאמר תל עולם לא תבנה עוד

תסו (ל"ת רעג) שלא ליהנות ולהחזיק כלל בשום דבר א ממון של עיר הנדחת שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם

תסז (ל"ת רעד) שלא לעשות שרט בכל מקום שבגוף זד על מת שימות לנו או לשם ע"ז שנאמר לא תתגודדו. (ושריטה וגדידה אחת היא כמ"ש במכות כ"א והמתגודד על מת בין ביד בין בכלי חייב ועל הע"ז בכלי חייב ביד פטור כמ"ש בפי' ויתגודדו כמשפטם בחרבות (ובכלל האזהרה שלא יהיו בני העיר חלוקים במנהגם ועז"א לא תתגודדו לא תעשו ש אגודות אגודות)

תסח (ל"ת רעה) שלא לעשות קרחה בראש על המתים