אלה המצות רו

כדרכה וכו' דשלא כדרכה הול"ל למינקט ברישא. אלא שכן דרך הש"ס להקדים הן ללאו עי"ש. דכבר ידעת כחו של הרמב"ם ז"ל דכח תנא היה לו ופליג מכ"ש על בעלי התוספות שהם רבותינו האחרונים אליו. והוא ז"ל לא ס"ל ויפרש הסוגיא בפי' אחרים אשר חדשתי. וכתבם מוהר"א בן חיים ז"ל בשטתו עי"ש

ליום הששי

ראה

יש בה נ"ה מצות שבעה עשר עשין ול"ח לאוין

תלו (עשה קפו) לאבד הע"ז ומשמשיה ובתיהם ולא נניח רושם מהן שנאמר אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים

תלז (ל"ת רנא) שלא למחוק שום שם משמות הקדש ולא שום דבר שיש בו קדושה ולא לנתוץ שום בית עבודת האל שנאמר לא תעשון כן לה' אלהיכם

תלח (עשה קפז) להביא כל קרבנות חובה או נדבה המוטלין על האדם ברגל הראשון שיפגע מהשלש רגלים באופן שלא יעברו השלש רגלים אם לא שכבר הקריב כל קרבנותיו שנאמר ובאת שמה, והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם וגו'

תלט (ל"ת רנב) שלא להעלות דבר מן הקרבנות חוץ לעזרה שנאמר השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה. (וזה יקרא מעלה בחוץ ושבמצות קפ"ט יקרא שוחט בחוץ)

תמ (עשה קפח) להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה שנאמר כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עלותיך. (ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך) ועיין במ"א דס"ג ע"ב במה שהרמב"ן ז"ל טען כדי שלא להכניסו בחשבון מצות תנ"ג דלקמן ומה שהמליץ עליו בעל מ"א כמנהגו בפרט דהסמ"ג ג"כ מנאן לב' מ"ע בסי' קפ"ח וקפ"ט: