אלה המצות קצב

כהנא ואם איסור הגויה אינו תחת סוג ג"ע למה סכנו את עצמן למיתה א' ליכנס לתנור וא' להפיל עצמו מן הגג והלא אין אדם רשאי לחבל בעצמו אלא ודאי דהוי דבר שעיקרו מן התורה ולריבוי העונשים שבה כבוד אלהים הסתר דבר. ולא פורש בתורה מה יעשה לו כי נשאר הדבר ברצון האב. אם ירצה למחול על כבודו אם לאו. שקרוב הדבר לומר שאופן קלון כזה. שאין עליו טענת פטור. שאמור יאמר האב הלה' תגמלו זאת. טול מה שבחרת ותיסרך רעתך והרי שלך לפניך. ואחרי היותך ערל לב,. תהיה ערל בשר. ואיני מכירך מצבאותי. אשר הוצאתי ממצרים ששמי העיד עליהם שלא נתערבו בגוים. ואחת שהיתה פרסמה הכתוב. ודי לך בהערות אלו כדי שלא תדרוש שלומם כי אין שלום אמר ה' לרשעים. ונצור בני מצות אביך ואל תטוש תורת אמך וקשור דבריהם על לבך תמיד ענדם על גרגרתוך בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה אל תחמד יופיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה. כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה דרכי שאול ביתה יורדות אל חדרי מות ועל כרחך לא דבר שלמה על אשה רעה לבד אלא על היוצא ממנה ע"ז שהיא שקולה כנגד הפל ואין לך ע"ז ואשה רעה כגויה זונה המביאך לידי ע"ז ולא יהיה אלא מכח הבנים שתלד מזרע הבא עליה כי דבר זה ודאי הוא מעוות שאינו יוכל לתקן ונאף אשה כזו חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה וטעם לדבר מדוע התירה תורה לקנאים שיפגעו הבועל ארמית מבלי העמדה לדין. כבר אמרו כי הנה נודע כי מבעילת הערל האשה נהנת יותר מביאת המהול. וכשהמהול בועל את הגויה ומרגיש בה שאינה משתוקקת אליו כאילו היתה ביאתו ביאת ערל. אזי יצרו תוקפו וכדי לחבב את עצמו לגויה יפעול בציור מחשבתו באותו חיבוב מיותר שמראה לה בבעילה. כאלו הוא ערל והויא ליה מחשבת ע"ז שנאמר בה למען תפוס את ישראל בלבם ולכן דוקא בשעת מעשה חיוב מיתה כי באותו זמן הוא שמהרהר. אמנם אחר שפירש לא גרע משאר עריות שאין להורגו עד עמדו בדין ואם אין דין למטה מפורש בתורה יש דין למעלה ויבא בעל המחשבות ויתפרע ממי שחשב בדבר נגדיי למחשבת האלהות ולפי' אין בידינו להורגו כי אין מחשבת זולתינו