אלה המצות קצא

בדברי הקבלה שהוא בכרת. כמו שנאמר כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב. ובעל בת אל נכר. יכרת ה' לאיש אשר יעשנה. ער ועונה. ועל פי הכלל שאמרתי לך דלא שייך חתנות אלא אחר שבאו לכלל הדת תבין באמת כי עונש זה אינו אלא על מי שבועל אותה דרך זנות ולא בעילה דרך אישות כי אין אישות בגויה ובלא ימנע הכרת הוא חל א"ת שהיא בשר אדם כמוך הרי לך בתורה מפורש שהבועל נדה הוא בכרת ואם תרצה לשמוע אל דברי חכמים כמו שמוטל עלינו לחובה הרי הכתובים מוכיחים שאינם. אלא כבשר חמורים וכל שוכב עם בהמה מות יומת וקאי בארור (עיין מש"ל במצות ר"י ממספר הכללי) המעט בעיניך בן המלך ה' צבאות להשפיל עצמך להשוות כבודך עם מי שמנעהו הי"ת מכבוד חלילה לך מעשות כדבר הזה ולא דפחיתא מינה כי בן יכבד אב זה יצחק ועבד אדוניו זה אליעזר עבד אברהם שעם היותו זקן ביתו ונתגייר בת היתה ל ואלי לא תאבה האשה ללכת אחריו היה מזמינה לו ליצחק ואמר לו אבינו אברהם בני ברוך והוא ארור ואין ארור מתדבק בברוך א"כ עתה אתה ברוך ה' השמר פן ואל תשכב עמה בעה"ז להיות עמה לעה"ב כי איסור חמור הוא וכלהו איתנהו בה וגזרו עליה משום נדה. שפחה. גויה. זונה. אבל משום אישות לית להו ופקח עיניך כי לא חס הקב"ה על חייהן וחס על כבודך ולפי שבאה תקלה לישראל על ידם אמרה תורה וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו. כי הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וגו' וכדי שלא יאמרו זו היא שנתקל פלוני על ידה התיר דמה. ואיך לא תחוס אתה על כבודך שהוא כבוד שמים ומאחר שישראל נקראו בני מלכים ובנים אתם לה' אלהיכם לא הוצרכה תורה לאוסרו בפירוש כי הוא דבר שאדם יכול לדון ק"ו מעצמו אע"פ שלא קבלו מרבו ובעיני כל מי שיש שכל בקדקדו ראה יראה שהוא אצלינו כמו דבר פשוט כאילו נתפרש בתורה כאיסור הבת שלא נכתב ילפי לה מק"ו מבת הבת. ולולי שאין עונשין מן הדין הוצרכו לג"ש. אמנם בהא כבר אמרתי לך כי עונשו ברור בלא ספק מן החלוקה. ואין לך בו אלא חידושו במה שלא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר, וזולת אותה עת ועונה שעונשה בצדה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה כדקאי קאי באיסור מוחלט מכל צדדיו. ותחת סוג ג"ע הוא נכנס ליהרג ולא לעבור מכ"ש לעשות ברצון ופוק חזי ספ"ק דקדושין מה שעשה רבי צדוק כשתבעתו ההיא מטרוניתא וכן נמי מה שעשה רב