אלה המצות יט

תתבטל אותה מצוה ראוי שתימנה מצוה לדורות מאחר שנוה עליה יודע העתידות הוא ודאי ידע שתהיה אותה מצוה נוהגת לדורות וקרא דכי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק יוכיח שהיא לדורי דורות ותילף מינה לכל שאר עממים דבחדא שייטא שייטי

אמנם כל מצוה שהיא כמו לקיחת הפסח מבעשור וכן נמי והיה בעברכם את הירדן ונתת את הברכה על הר גריזים ודאי שהן מצות לשעה. כמו המכס שנאמר במלחמת מדין שאחר שהביאו את המלקוח ואת השבי וידבר ה' אל משה לאמר שא נא את ראש מלקוח השבי והרמות מכס לה' ממחציתם תקחו ונתת לאלעזר הכהן תרומת ה'. ועם. היות שהבעה"ג מנה אותה. כבר דחו דבריו הרמב"ם והרמב"ן ז"ל בשורש זה. והרשב"ץ ז"ל הסכים לדבריהם והכריחם מאמרו שאם היתה מצוה לדורות כדעת בה"ג היו מונים במקום כ"ד מתנות כהונה כ"ה ועוד שבפי' אמרו במסכת מנחות שאין למדין ממדין לפי שאין למדין דורות משעה. הרי לך שמכם מדין קראוהו מצוה לשעתא

ועוד תמצא לבעה"ג שמנה והיה בעברכם חת הירדן תקימו את האבנים האלה וסדת אותם בסיד. וטען שאעפ"י שנראה היות מצוה לשעתא עכ"ז עניינא קיים לדורות שנצטווינו שיהיו שם האבנים ועליהם דברי התורה. באר היטב. ועם היות שהרמב"ם ז"ל הרבה להראות בעדו פנים צהובות. ברוב הקדושה שהיתה בו הודה על האמת וכתב שחשבונו של הרב בעה"ג לא נתברר עניינו לפי שמנה כללות במקום פרט ולאוין במקום עשין)

השורש הרביעי שהצווים והאזהרות הכוללים כל התורה כולה כגון ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. ושמרתם את כל מצותי ועשיתם אותם את חקתי תשמרו. ושמרתם את משמרתי. ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד. וכדומה למקראות הללו. אין ראוי למנותם. כי אינם צווי על דבר מיוחד אלא צווי כללי שמצוה לישראל שיעשו כל מה שנצטוו ויזהרו בכל מה שהוזהרו. ולא ישנו דבר ממה שנגזר עליהם. (ונמצא להבה"ג שמנה קדושים תהיו וגם