אלה המצות קפז

זה. כי ודאי ידיעה זו אינה ביד כל אדם פרטי שהרי דוד לא היה מצוה לבנו החכם היורש עשר קדושות החכמה שידע את אלהי אביו ויעבדהו על הידיעה שכל אחד מההמון הולם בדעתו ליודעה וגם לא על ידיעה כללית זו נאמר אשגבהו כי ידע שמי וגו' ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולות יקנה להשיג פרטיות אמיתות יחוד זה אם יוכל לזכות בו ואם לאו די ומספיק לו בדרך כלל זה דלא סגי בלאו הכי שהמגמגם בעיקרים אלו נוח לו שלא נברא)

תיח (עשה קעג) לאהוב את הי"ת באופן שישים האדם את כל לבו ודעתו וכל מגמתו לדעת דרכיו ולאהבה אותו כמ"ש ואהבת את ה' אלהיך. (ומן הפעולות יודעו הכחות כמ"ש. ז"ל אהבה זו איני יודע כיצד ממה שנאמר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך וגו' הוי אומר שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ותשיג אמיתותו עד שתגיע למעשיו של א"א ע"ה שבעוצם השגתו השליך עצמו לכבשן האש ויקרא שם בשם ה' והודיע אמיתות זה לכל באי עולם

) תיט (עשה קעד) ללמוד תורה וללמדה שנאמר ושננתם לבניך. וידוע הוא שתלמוד תורה כנגד כולם מאחר שהוא המביא לידי מעשה ולא סגי בלאו הכי כי מי שאינו לומד אינו יודע בין האסור למותר וכיוצא מחקי האלהים ותורתיו וחיוב זה הוא על כל ישראל בין עשיר בין עני בין בריא בין בעל יסורין עד יום המות שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ונאמר כי היא חייך ואורך ימיך ובדבר הזה תאריכו ימים ולמען תחיה אתה וזרעך חייב אדם ללמד את התורה לבניו ולתלמידיו כמ"ש ולמדתם ועשיתם ונאמר ולמדתם אותם את בניכם ואמרו ז"ל ושננתם לבניך בניך תלמידיך כמ"ש ויצאו בני הנביאים ועוד אמרו שצריך שהלימוד יהיה שנון ומורגל ומסודר בתוך פיו ויחלק כל יום ויום לג' חלקים שליש בעסק תורה שבכתב ושליש בעסק ידיעת התורה שבעל פה כגון משנה גמרא שיהיה לו בקיאות בה ושליש להבין הדברים שבתורה בשורש ולא יאמר די לי בלמוד המקרא כי לימוד כזה לא יספיק לו כי בתורה שבכתב לא נתפרשו הדברים כהווייתן כי מי יגיד לו שטטפת הם תפילין ומה פרשיות יהיו נכתבים בהן. וכעז"ה. לכן צריך הוא גם ללימוד תורה שבע"פ והלימוד תורה שבע"פ אם לא יהיה עפ"י החקירה והעיון לחפש אחר שורש הכתוב. לא יספיק לו כי לא ידע על מה אדני התורה שבע"פ הוטבעו וסוף דבר דע לך כי התורה שבכתב היא הגוף והשבע"פ