אלה המצות קפה

יש בה שני לאוין

תיד (ל"ת רמג) שלא להעמיד, דיין שאינו הגון ובקי בחכמת התור' ולכך נאמר לא תכירו פנים במשפט. (כי אותם שיתמנו דיינים על הצבור צריכין להיות אנשים חכמים יודעים לדון דין אמת ואם אין בהם ידיעת התורה נמצאו מזכים את החייב ומחייבין את הזכאי לא מפני רשע אלא מחסרון ידיעה וגם לא תספיק להם הידיעה לבדה אלא צריך שיתלוה אליהם יראת הי"ת ויהיו בעלי מדות טובות כמ"ש וידועים לשבטיכם ואנשי חיל להציל עשוק מיד עושקו כי זה אי אפשר אם לא שהם תחלה יהיו גבורים על יצרם לכבוש אותו כי אז ודאי יעשה ויצליח במינוי שנתמנה בו לפי שאינו מתירא שיאמרו לו מדוע ככה עשית כי הצדיק אינו מתירא כי אם מפני האלהים ולא מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן כמ"ש דהע"ה מה יעשה בשר לי)

תטו (ל"ת רמד) שלא לירא מאיש פן יהרגהו או שידבר עליו עתק ומכח מורא זו ימנע מלחתוך הדין על אמיתותו שנא' לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהי' הוא. (אלא הדיין יש לו לעשות את הדין כמו שנתברר לו ויהיה מה שיהיה אח"כ. כי אין מעצור להי"ת להושיעו משופטי נפשו והיה ה' עם השופט כתיב)

ואתחנן

יש בה י"ב מצות שמנה עשין וארבעה לאוין

תיו ול"ת רמה) שלא להתאוות שום דבר מחבירו אפילו בלב שנא' ולא תתאוה בית רעך שדהו וגו': (ולשון המכלתא כ"ה נאמר כאן לא תחמוד ונאמר להלן לא תתאו' לחייב על התאו' בפני עצמה. ועל החמוד בפ"ע. ועוד אמרו מנין שאם התאוה שסופו לחמוד. שנא' לא תתאו' ולא תחמוד ומנין שאם חמד שסופו לאנוס ולגזול ת"ל וחמדו שדות וגזלו ופוק חזי מעשה אחאב ונבות. הרי לך מבואר שאם ראה אדם טליתו של חבירו ונתאוה לה עבר על לא תתאוה ואם אחר שנתאוה לה השתדל שימכרנה לו או יחליפנה אפי' בדבר ששוה כפלים מאותו דבר