אלה המצות קפא

שהיו במוספין

בשבת ל"ו. בר"ח ש"ט. בשבת ור"ח שנ"ה. בר"ה תקי"ג. בשבת ור"ה תקנ"ט. ביוה"כ תקכ"ה. י"א של פסח רנ"ד. יום שני תס"ו. שבת ופסח תצ"ג. שבועות תרע"ט. י"א סוכות אלף וקצ"ג. יום שני אלף ותתק"ח. יום שלישי אלף מ"ח. יום רביעי חתקצ"ח. יום חמישי תתקמ"ח. יום ששי תתצ"ח. יום שביעי תתמ"ח. שמיני עצרת ש"ה. סך כל הפקודים בין כהנים ומשוררים. שהיו נטפלין במוספי כל השנה היו י"ב אלפים ושל"ו. פוק דוק ותשכח הצטרכות כל מספר לכל מוסף. לגדולת המקום. ושמחת החג. והלא לאלהים פתרונים במספר אלה הפקודים אשר התפקדו לשרת בקודש

תג (עשה קסו) להקריב קרבן בכל ראש חודש מוסף על תמידי היום שנאמר ובראשי חדשיכם תקריבו עורה לה' פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה תמימם ונסכיהם וגו' ושעיר עזים אחד לחטאת לה'. (וא"ת בשלמא כלהו איקרו שבתון, ואסורין בעשיית מלאכה אבל ר"ח לא נקרא שבת. ולא נאסר במלאכה ואם כן למה היה צריך תוספת קרבן. וי"ל משום דהוקש למועד דכתיב וביום שמחתכם וגו'. ובראשי חדשיכם וגו'. ותו דאמר ר"ל מה נשתנה מוסף ר"ח שנאמר בו לה'. אמר הקב"ה הביאו עלי קרבן כפרה על שמעטתי את הירח. ופי' הביאו בשבילי קרבן ריצוי. כמו אולי אכפרה פניו. על שמעטתי את הירח. ועיין מה שכתבתי במאמר כחות הנר"ן על ישוב מאמר זה לשכך את האוזן)

תד (עשה קסז) להקריב קרבן מוסף ביום חמשים להקרבת העומר והוא יום ששי בסיון שנאמר וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' וגו' והקרבתם עולה לריח ניחח לה'. (וקרבן זה נקרא מוסף עצרת)

תה (עשה קסח) לשמוע קול שופר בראש השנה שהוא יום ראשון ש: חדש תשרי. שנאמר ובחדש השביעי באחד לחדש וגו' יום תרועה יהיה לכם

מטות

יש בה ב' מצות עשה א' ולאו א'

תו (עשה קסט) לדון בדין הפרת נדרים כמו שבא מפורש