אלה המצות קפ

מוכן ומזומן למי שיצטרך אליו לטהרת טומאת מת שנאמר זאת חקת התורה וגו' דבר וגו', ויקחו אליך פרה אדומה וגו' והיתה לעדת בני ישראל וגו'

שצח (עשה קסא) לדון ולהתנהג בכל דיני טומאת מת כמו שצוותה התורה שנא' זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא

שצט (עשה קסב) להיות מימי הזיית אפר הפרה מטהרין לטמא ומטמאין לטהור המזה אותן שנאמר והוה הטהור על הטמא וגו' ומזה מי הנדה יכבס בגדיו. (ולשון מי נדה רוצה לומר מי הזייה מלשון זריקה כמו וידו אבן בי (ק"ח הראב"ד מגמגם בזה)

פנחס

יש בה ששה מצות עשין

ת (עשה קסג) לדון בדיני הנחלות כמו שצוותה התורה שנאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו וגו'. (דע כי הרמב"ם ז"ל הבליע בתוך דין נחלות מתנת פי שנים לבכור. והרמב"ן ז"ל מונה אותה לפי שהיא עשה מיוחדת בבכור יותר על שאר אחיו)

תא (עשה קסד) להקריב במקדש רשם כל ישראל שני תמידין בכל יום אחד בבקר ואת השני בין הערבים שנא' צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי וגו' כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עולה תמיד וגו'

תב (עשה קסה) להקריב קרבן בכל שבת מוסף על תמיד היום שני כבשים שנאמר וביום השבת שני כבשים בני שנה וגו'. טעם קרבן מוסף זה לפי פשוטו הוא מש"ה לחם משנה כי לכבוד השבת שהוא פנים חדשות, צריך לחם משנה לבצוע על שתי ככרות. כ"ש שולחן גבוה שצריך לחם משנה לכבוד פנים חדשות, וכי היכא דאיכא בשבת נפש יתירה בתוספת רוח הקודש. כך צריך תוספת קרבן כנגד נפש יתירה. ועיין בספר שלטי הגבורים ממנטובה ותמצ' מספר כללי מהכהנים והמשוררים