אלה המצות קעו

נצטוה בצווי מיוחד לשחוט הפסח השני ביום י"ד באייר. שנאמר בחדש השני בארבעה עשר יום לחדש יעשו אותו וגו'. (וכל מצות שבגופו של פסח. כגון לאוכלו צלי ועל מצות ומרורים. ושלא להותיר ממנו. ושלא לשבור בו עצם. שוה השני לראשון כמ"ש ככל חקת הפסח יעשו אותו. ומה עצם מיוחד שבגופו ופרטו הכתוב. אף כל וכו' יצא החמץ שבשני חמץ ומצה עמו בבית. ושאינו נוהג אלא יום א' ואינו אסור במלאכה ואינו טעון הלל באכילתו רק בעשייתו וכיוצא בזה (ואם הזיד בזה ובזה חייב ואם שגג בזה ובזה פטור. ואם הזיד וביטל את הראשון ושגג את השניה הוא ענוש כרת על זדונו ועל שגגתו אינו מביא קרבן. וזה לך אחד משלש אלה לפניך שחייבין על זדונם כרת ואין בשגגתו חטאת ואלו הן שני עשין ולאו אחד. ביטול פסח. וביטול המילה. והמגדף)

שפא עשה קנא) לאכול בשר פסח שני בליל ט"ו מאייר על מצה ומרור שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו

שפב (ל"ת רלא) שרא להותיר מבשר הפסח שני שנא' לא ישאירו ממנו עד בקר

שפג (ל"ת רלב) שלא לשבור עצם מעצמות הפסח שנאמר ועצם לא ישברו בו

שפד (עשה קנב) לתקוע בחצוצרות במקדש. עם הקרבת הקרבן מקרבני המועדות. שנאמר וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עלתיכם וגו'. (וכן בא הציווי לתקוע בחצוצרות בעתות הצורך והצרות כשנזעק לפני הי"ת שנאמר וכי תבא מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וגו')

שלח

יש בה שני עשין ולאו אחד

שפה (עשה קנג) להפריש חלה מכל עיסה וליתנה לכהן שנאמר מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה. (ושיעור עיסת חלה הוא עומר שהוא עשירית האיפה