אלה המצות קעה

הציצית שקולה כנגד כולם. נמצא שבעיטוף הציצית עם) הנחת התפילין יהיה האדם הישראלי כמו שיהיה טהור או בלתי טהור חייב לקיימם: כי אינו יהודי שלם אלא אם כן יש לו שני עדים שהוא יהודי והיינו אות הברית ואות התפילין. ולפיכך בשבת ויו"ט שנקראו אות פטור אדם מלהניח תפילין. אבל בחול כל מי שאינו מניחן חשוב כמנודה לשמים כע"ש במסכת פסחים פ"ו. רחמנא לישזבן. וכל הרגיל בתפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו וגו' ובכן אל ירע עיניך באחיך התאב לקיים מצו' כהלכתה ומשים שני זוגות של תפילין כסברת רש"י ור"ת ז"ל כסדרן של פרשיות כי תכליתו הוא לעשות רצון הבורא רצונו)

שעט (עשה קמט) שנצטוה כל שבט לוי לשאת את הארון על כתפיהם כשירצו להוליכו ממקום למקום שנאמר כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו. (ודע שהכהנים והלוים כשרים במשא הארון מן התורה. שכולם נקראו לוים כמ"ש והכהנים הלוים. ולכן כל השבט כשר למשא הארון. כמ"ש ויתקדשו הכהנים והלוים לעלות את ארון אלהי ישראל. כאשר יצוה משה בדבר ה' בכתפם במוטות עליהם. והיכן צוה ולבני קהת לא נתן וגו'. כי כולם נקראים בני קהת. ופוק חזי מקרא מלא בימי דוד שנא' ויהי בעזור אלהים צאת הלוים נושאי ארון ברית ה'. וכתיב וכל הלוים הנושאים את הארון וגו' הרי לך מפורש שכל השבט כשר. אך מפני שהלוים לא היו נכנסים בבית קדש הקדשים. נאמר בספר מלכים ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים וכן כשזכר בדברי הימים מחלקות הכהנים לכ"ד משמרות אמר אלה פקודתם לעבודתם לבא לבית ה' כמשפטם ביד אהרן אביהם כאשר צווהו ה' אלהי ישראל. שבארו רז"ל שהוא רומז אל היות עבודת הכהנים לשאת את הארון על הכתף (בשעה שיכניסו אותו אל בית קדש הקדשים שאין הלוים יכולים להכנס שם. וזהו כאשר צוהו ה' אלהי ש ישראל וזהו כמשפטם וכו')

בהעלותך

יש בה שלשה עשין ושני לאוין

שפ (עשה קנ) שכל מי שלא עשה פסח ראשון בזמנו.