אלה המצות קעד

הגולה מכוונים לקבל אותה ברכה. ומה טוב ומה נעים אם השליח ציבור כשאומר ברכנו בברכה וכו' האמורה מפי אהרן ובניו וכו' היה מכוון על אותם הכהנים שבא"י אומרים אותה באותה תפלה. כי דעת מברך ומתברך בעינן. ועל הכל ברכת המבורך בכל מברך היא העולה כמש"ה ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה אכי"ר. ועיין מ"ש בלקט הקמח על אה"ע דקצ"ג בטעם שנהגו בח"ל שלא לברך ב"כ כי אם בימים מצויינים

בין כתיבה לחתימה זכרתי את דברי רבינו יעקב בעל הטורים ז"ל שכתב ז"ל יברכך כנגד אברהם דכתיב ביה ואברכה מברכיך יאר כנגד יצחק דהיה עולת ראיה. ישא כנגד יעקב דכתיב ביה וישא יעקב את רגליו עד כאן לשונו. דגם מהכא יש סמך למנהג האמור

נחזור למה שהתחלנו בו דמהטעם ההוא בעצמו אמרו כי בשעת התפלה אין לך רשע מישראל שלא יהא ראוי לתפילין ק"ו מספר תורה שהוא מקודש יותר. והכל אוחזין בו בשעת התפלה. ודרשו עוד כי יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק. כי עיקרו של התפילין נצטוו להיות זכרון לרשעים. ולישרם בדרך טובה. נמצא שהרשע הוא שצריך זכר וחיזוק. מאותו שנתגדל ביראת שמים כל ימיו וכבר הוא צדיק. וכבר נמצא אדם אחד שנמנע מעבירה גדולה. להיות שהיה מלובש בטלית שיש בה ציצית. שראה וזכר את מצות האלהים ולכן אמרו רז"ל כל מי שאינו מניח תפילין עובר בשמנה עשין בכל יום. שהרי יש שם ד"פ ובכל אחת יש מצות עשה של יד. ומ"ע של ראש. והמניחם מקיים שמנה עשין. ועוד אמרו כל הקורא ק"ש בלא תפילין (בזמנם) כאלו מעיד שקר בעצמו. ועוד איתא במדרש ש"ט אמר ר"א אמרו ישראל לפני המקום אנו רוצים ליגע בתורה יומם ולילה. אבל אין לנו פנאי אמר להם הקב"ה קיימו מצות תפילין (בכל יום) ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה. ר"י אמר מקרא מלא הוא והיה לאות על ידכה וגו' למען תהיה תורת ה' בפיך. ור"א בר"ש משם אביו אמר שבא הרמז על הנחת התפילין בפסוק ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כמ"ש במ"ה פ"ח דף קכ"ט ומשם יתבאר לך גודל מעלת הנחת התפילין מלבד האמור שלהמון העם הישראלי הוא נחשב להם כאלו עסקו בתורה. ונודע הוא שת"ת שקול כנגד כל המצות כמ"ש ותלמוד תורה כנגד כולם. וכן מצות