אלה המצות קעג

ישראל לברכות אלו. ר"ל כלל ישראל צדיקים ורשעים. ר' יהודה תלה הדבר באברהם שהוא אור הקדמון ואב לאומתינו אשר כל חפצו וישעו היה לבנים עושים רצון קונה שמים וארץ בלב שלם ובנפש חפצה וכך אמר בתפלתו ה' אלהים מה תתן לי הן לי לא נתת זרע ואנכי הולך ערירי עד"ש רז"ל וראה אם דרך עוצב בי נחני בדרך עולם אם הזרע שתתן לי חלילה יהיה לעצבות לך ולא יעשה לך נחת רוח. טוב לי שאלך ערירי. והיתה תשובת הי"ת והבטחתו אליו כה יהיה זרעך צדיקים כיוצא בך. ולעולם לא יחסר משלשים צדיקים שיהיו דומים לו ויגינו על בני דורם. א"כ הרי יש להם זכות כללי וראוים להיות ברכה כללית זאת שורה על הכל לטובים ולרעים. ור' נחמיה הוקשה לו הא תינח לברכה ראשונה שנתברכו וישמרך מיצה"ר שעי"ז יהיו צדיקים כחפץ ורצון א"א. אבל ברכת יאר שהם הצלחת הנפש מהיכן זכו להם לכך פי' שהוא בזכות יצחק שמסר נפשו למיתה ולא הקפיד על הצלחות הגוף ובשבילו ראוים הם בניו בני ישראל להיות זוכים להצלחות הנפש כי כולם יוצאי חלציו ואוחזין במעשיו למסור נפשם על קדושת ה': וא"כ ראוים גם הם לברכה שניה שהיא הצלחת הנפש המשכלת. ורבנן אמרי הואיל וכן הוא דצריך מצוה כללית שימצא בכלל ישראל כדי להיותם זוכים שתשרה עליהם הברכות הכלליות. ובפרט זאת האחרונה שהיא כוללת כל ההצלחות העתידות לאחר התחיה. א"כ הדבר פשוט כי תלמוד תורה כנגד כולם וגדולה קבלת התורה כדי להיות ראוים לקבל כל הברכות הכלליות בזכות יעקב איש תם יושב אהלים. שהתורה ניתנה לזרעו כמ"ש כה תאמר לבית יעקב ולפיכך נאה ויאה מנהג אחינו בית ישראל להזכיר על כל ברכה כללית מאלו השלשה מיני ברכות שבברכת כהנים. זכות אחד מאבות העולם שבזכותם וברית אהבתם נחלו והנחילו לנו ברכת אל שדי שאמר לעולמו די. והוא יאמר לצרותינו די ויזכנו להיות כלים מוכנים לקבל הברכות מדי יום יום כמנהג ארץ ישראל תוב"ב הטוב בעיני אלהים ואדם שמברכים הכהנים בכל יום תמיד את ישראל. כדי לעורר את ברית האבות שלא תמה. ויחדש טובו ית' עלינו לקשר כל הכחות העליונות שיסכימו אליהם. ואין ספק אצלי דבשכר שאנשי ח"ל שיש להם חלק בארץ. בהיותם מחזיקים כראוי לאחיהם יושבי הארץ. כדי לשמור חזקת הישוב. הי"ת ברחמיו יקבל אותם הברכות שמברכים הכהנים כאלו היו מכוונים בהם על כל בני הגולה. וכאלו כל בני