אלה המצות קסה

בעבודתו. כמ"ש כל חרם בישראל לכהנים יהיה. ומטעם זה כל מה שיחרימו הכהני' והלוים מהם אין החרם חל עליו ואין לו תפיסה כלל חדא. כיון שחרם של אחרים הוא שלהם כ"ש של עצמם. ועוד כי אין הקללה שורה במקום ברכה. והם משולחן גבוה קא זכו דמקום הברכה הוא. וגם בפרטי כל מצות אלו צריכין אנו לחכמי האמת בסוד ה' הנמסר ליראי ה' ולחושבי שמו

שס (עשה קמב) לעשר כל הבהמות הטהורות שהם בקר וצאן ועזים הנולדים בעדרינו בכל שנה ושנה ולהביא המעשר לירושלים ולאוכלו שם אחר הקרבת החלב והדם במזבח שנאמר וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לה'. (התועלת הנמשך מזה כפי מה שבא בספרי הקדש. הוא להמשיך האדם לעלות לירושלים הוא או אחד מבניו. ומתוך עליה זו. ימשך להם ידיעת התורה. כי שם ביתה. בית ועד לחכמים אלו סנהדרי גדולה יודעי ספר ומדע. אשר ילמדו. את חקי האלהים ותורותיו. לכל העולה שם. ובאופן זה תמלא הארץ דעה את ה' ובכל בית מישראל יהיה איש חכם: ואם לא מפי ספרים. יהיה מפי השמועה ישמע חכם ויוסף לקח)

שסא (ל"ת ריט) שלא ימכור מעשר בהמה בשום צד אלא יאכלוהו בעליו או מי שירצו הם עכ"פ בירושלים שנאמר לא יגאל. אלה המצות אשר צוה ה' את משה וגו' לסיבה הנזכרת מאהבת המקום והרבצת התורה בידיעת המצות כמ"ש בעה"ט תלמידי חכמי' בגי' מצות במילואם על שם חכם לב יקח מצות הי"ת יחזיר העטרה ליושנה

) נשא

יש בה ח"י מצות שבעה עשין וי"א לאוין

שסב (עשה קמג) לשלח הטמאים מן המחנה שנאמר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. (וזה המחנה הוא מחנה שכינה. והמצורע היה משתלח חוץ לשלש מחנות. דהיינו חוץ לירושלים. והזבים וזבות ונדות ויולדות היו משתלחים חוץ לשתי מחנות. דהיינו חוץ להר הבית. וטמא מת