אלה המצות קסג

שנ"ו. וכתב הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות אלו. אע"פ שכל חקי התורה גזרות הם כמ"ש בהלכות מעילה. ראוי להתבונן. וכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם. תן לו טעם. הרי אמרו חכמים הראשונים שהמלך שלמה הבין רוב הטעמים של כל חוקי התורה יראה לי שזה שאמר הכתוב. והיה הוא ותמורתו יהיה קדש. כענין שנאמר ואם המקדיש יגאל א"ב. ויסף חמישית וגו'. ירדה תורה לסוף מחשבת האדם. וקצת יצרו הרע. שטבע של אדם נוטה להרבות קנינו. ולחוס על ממונו. ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ויפדה בפחות משויו. אמרה תורה אם פדה לעצמו יוסיף חומש. וכן אם הקדיש בהמה קדושת הגוף. שמא יחזור בו וכיון שאין יכול לפדותה יחליפנה בפחותה ממנה. ואם תתן לו רשות להחליף הרע ביפה. יחליף היפה ברע. ויאמר טוב הוא. לפיכך סתם הכתוב בפניו שלא יחליף. וקנסו אם החליף ואמר והיה הוא ותמורתו י"ק. וכל אלו הדברים כדי לכוף יצרו ולתקן דעותיו. ורוב דיני התורה אינם אלא עצות מרחוק מגדול העצה לתקן הדעות וליישר כל המעשים. וכה"א הלא כתבתי לך שלשים במועצות ודעת. להודיעך קושט דברי אמת להשיב אמרים אמת לשולחיך עכ"ל

שנב (עשה קלז) להיות תמורת הקרבן קדש כקרבן עצמו שנאמר והיה הוא ותמורתו יהיה קדש. (הרי ששתיהן קדש הוא והתמורה שלו)

שנג (עשה קלח) לדון בדין ערכי בהמה שהקדיש' ונפל בה מום הרי זו נערכת ונפדית ע"פ כהן שנאמר והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך וגומר.