אלה המצות קסב

ליום חמישי תרי"ג

שמט (ל"ת ריד) שלא לעשות אבן מוכנת להשתחוות עליה אפילו היה זה לאל יתברך שנאמר ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה. (כי כך היו עושים העמים לעבודת אליליהם)

בחקתי

יש בה י"ב מצות ז' עשין וה' לאוין

שנ (עשה קלו) לדון בדין ערכי אדם שאמר ערכי עלי או ערך פלוני עלי שצריך שיתן לכהן כפי ערך השנים לזכר ולנקבה כמו שבא בכתוב ולפי ענין המעריך שנאמר איש כי יפליא גדר בערכך נפשות ה' וגו'

שנא (ל"ת רטו) שלא להמיר הקדשים שהקדיש למזבח בבהמות אחרות שנא' לא יחליפנו ולא ימיר אותו וגו'. דע שאמרו כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. חוץ מנשבע וממיר ומקלל את חבירו בשם. ולפיכך אם אמר על בהמת קדשים זה חלוף זה. או זה תמורת זה. בכל לשון לוקה. אע"פ שאין בו מעשה. וא"ת למה לא ימנו לשתי מצות. כבר הקדים לנו הרמב"ם ז"ל דאין למנות המצות לפי רוב המקראות. אלא לפי הענין. שהרי הממיר והמחליף הכל ענין אחד. ובא הכתוב ללמדנו שבכל לשון חייב. עוד כתב דאעפ"י שנתקו לעשה. שנא' והים הוא ותמורתו יהיה קדש. כיון דאיכא תרי לאוין ועשה לוקה. גם לדעת הרמב"ם ז"ל דיש שוגג בממיר. לענין שלוקה עליו עם היות שלא מצינו מלקות בשוגג. ואפשר שטעמו ונימוקו עמו מפני חומרת העון שעושה מן הקדש חול. דהרי אסר עליו הכתוב שלא להחליף אפילו רע בטוב. ואפילו מקדושה לקדושה אין לשנותו כמש"ל מצות